סיסמת השבוע (בגרמנית: Parole der Woche)[1][2] היה עיתון קיר שהוציאה לאור מחלקת התעמולה של המפלגה הנאצית מ-1937 עד 1943.[3] ההיסטוריון ג'פרי הרף מתאר את "סיסמת השבוע" בתור "ההיבט הנפוץ והפולשני ביותר במתקפה החזותית של הנאציזם... שום צורה של תעמולה חזותית נאצית לא תרמה תרומה כה מכרעת להצגת אירועי השעה על ידי המשטר".[2]
הקמה
הרף טוען שהאמן הנאצי הנס שווייצר (אנ') השפיע על הקמת "סיסמת השבוע". דף זה החל להתפרסם באוקטובר 1937.[4] מאמר ב-Unser Wille und Weg, "רצוננו ודרכנו", העלון הפנימי של ה-RPL, משרד התעמולה הנאצי (Reichspropagandaleitung der NSDAP), קבע ביוני 1936: "אסור ש'סיסמת השבוע' ייעדר משום מקום! זהו עיתון הקיר הרשמי היחיד של ה-NSDAP. הוא מציג את המילים המאוחדות שפרסמה מנהלת התעמולה של הרייך, מילים המתייחסות לאירועים הפוליטיים החשובים ביותר. ... 'סיסמת השבוע' חייבת לחדור לכל קהילה בעם."[5]
ב-23 בספטמבר 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הדגיש שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס את חשיבות הכרזות למאמצי התעמולה הנאצית: "מעל הכל - סיסמת השבוע".[6]
נושאים והשפעה
"סיסמת השבוע" שילב סגנונות מרובים, כולל מאמרי מערכת, עלונים, פוסטרים ועיתונות צהובה.[2] האנטישמיות הייתה שולית ב"סיסמת השבוע" אך מ-1940[7] הפכה לנושא מרכזי. שליש מהפוסטרים מ-1941 עד 1943 ביטאו אנטישמיות.[6][8][9]<ref<Bytwerk, Randall L. (2005). "The Argument for Genocide in Nazi Propaganda". Quarterly Journal of Speech. 91 (1): 37–62. doi:10.1080/00335630500157516.</ref> שישה גיליונות עסקו בנושא "גרמניה חייבת להיכחד!" כשהכוונה הייתה לכוונה-לכאורה של היהודים ובעלות הברית להשמיד את האוכלוסייה הגרמנית.[10] הכרזות האשימו שוב ושוב את היהודים בפתיחת המלחמה ובכוונתם להשמיד גרמנים.[11] ביום שלפני הכרזת המלחמה של גרמניה הנאצית נגד ארצות הברית, פרסם "סיסמת השבוע" גיליון עם תרשים המראה את הקונספירציה היהודית הבינלאומית לכאורה שחיברה את רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין.[12][13] הרף טוען כי לגרמנים שלא היו להם מקורות מידע אחרים, "התמונה והטקסט של עיתון הקיר הציעו הסבר משכנע לכאורה כיצד היהודים, שהיו כה מועטים, הצליחו כל כך בתכנון זממם נגד גרמניה". [14] בכרזה זו ואחרות שולבה אנטישמיות עם אנטי-אמריקניות, אנגלופוביה ותאוריית הקשר של הבולשביזם היהודי.[15]
הכרזות פורסמו בגודל של 54 על 135 ס"מ,[16] או לחלופין מטר על 2.12 מטר.[7] הם תוכננו כך שייקראו על ידי מספר אנשים בו-זמנית ממרחק של כמה מטרים והשתמשו בצבעים ובגרפיקה כדי למשוך תשומת לב.[17] לצד הכרזות פרסמה המפלגה הנאצית גרסאות מיניאטוריות בגודל קלפי משחק, שצורפו לעיתים קרובות לעלוני התקשורת הרשמית.[10] כ-125,000 עותקים בגודל כרזה הודפסו מכל גיליון ופורסמו ב"כל מקום ציבורי שניתן להעלות על הדעת", כך שלדברי הרף, אנשים בגרמניה "לא יכלו להימנע" מלראות אותו.[18] באביב ובקיץ 1940 דיווחה המפלגה הנאצית כי היו 63,121 הזמנות לכרזה: 34,635 מ"חזית העבודה הגרמנית" של רוברט ליי, 10,940 מארגוני רופאים ו-5,960 מבעלי ברים, מסעדות ועסקים דומים.[19]
ב-5 במאי 1943 הודיעה מנהלת התעמולה של הרייך למשרדי התעמולה האזוריים כי היא מסיימת את הפקת "סיסמת השבוע" בשל דרישות התקציב של המלחמה וגיוס חברי מפלגה נוספים לשירות צבאי.
הכרזות נודעו בשימוש הרב בסימני קריאה, סימן היכר של צורת השפה הגרמנית בה השתמש המשטר הנאצי.[20]
שימוש-נגד
מ-1942 עד 1945, גרסאות מוקטנות מזויפות הופקו כתעמולה שחורה על ידי מנהל הלוחמה הפוליטית והושלכו על ידי מטוסי בעלות הברית מעל גרמניה.[21] ב-11 במרץ 1943, מטוסי בעלות הברית הפיצו עלון על הניצחון הגרמני: "מכה על מכה חובטים הכוחות המזוינים הגרמניים באויבינו ביבשה, בים ובאוויר! מאז תחילת מתקפות האביב, מסיום הלחימה בחצי האי קרץ' ועד לסיום הקרב על סטלינגרד, נהרגו 960,000 חיילים גרמנים. מתחילת המערכה הרוסית ב-22 ביוני 1941 אבדו 4,600,000 חיילים גרמנים בהרוגים, פצועים קשה או נעדרים. בית הקברות שנכבש לאחרונה על ידי חיילינו ב-1942 ברוסיה הסובייטית גדול יותר מהאי הבריטי.[22]
מנהל לוחמת התעמולה, ספטון דלמר, כתב שהעלון הזה הוא פרודיה מכוונת על עלון אמיתי דומה של "סיסמת השבוע", שדיבר על ניצחונות גרמנים ממשיים.[23] בסוף 1943, אחד העלונים הללו כלל ציטוט שיוחס להיטלר: "אם העם הגרמני יתמוטט תחת הנטל הנוכחי שלו, לא הייתי מזיל עליו דמעות - זה גורל שיגיע לו..."[23] [24] ב-1944, עלון אחד קבע "אנחנו רוצים מנהיג בחסדי אלוהים ולא רוצח מברכטסגאדן [טירת הנופש של היטלר]!"[23][25] סיסמה זו הפכה פופולרית בקרב גרמנים אנטי-נאצים וכאלו שראו במלחמה חסרת סיכוי.[23][26]
לקריאה נוספת
- Gjems-Onstad, Erik (1981). Psykologisk krigføring i Norge: Durham – hemmelige operasjoner i Trøndelag mot tysk okkupasjonsmakt 1943–45 (בנורווגית). Sollia. ISBN 978-8290346015.
- Herf, Jeffrey (2006). The Jewish Enemy: Nazi Propaganda during the World War II and the Holocaust. Harvard University Press. ISBN 978-0674038592.
- Heyen, Franz Josef (1983). Parole der Woche: eine Wandzeitung im Dritten Reich 1936–1943 (בגרמנית). Deutscher Taschenbuch Verlag. ISBN 978-3423029360.
- Schmidt, Palle (1982). Sort propaganda (בדנית). Frihedsmuseets Venner. OCLC 895020078.
קישורים חיצוניים
- גיליונות, לעיון באתר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה
- גיליונות, באתר Randall Bytwerk
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
