סיסטרום
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סיסטרום (בלטינית: sistrum, ברבים: sistra)[1] הוא כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה, הנקשר בעיקר לעיראק ומצרים הקדומות. הכלי בנוי מידית ומסגרת מתכת בצורת פרסה, עשויה נחושת או ארד, שרוחבה נע בין 30 ל-76 ס"מ. בשעה שמטלטלים את הכלי, טבעות או לולאות קטנות ממתכת דקה, שנמצאות על שלבי הרוחב הניידים שלו מפיקות צלילים שבין נקישה חרישית לצלצול רם. מקור השם הוא בפועל היווני "סיו" ( σείω), לטלטל, ו-"סייסטרון", (σεῖστρον), המטולטל. במצרית עתיקה נקרא הכלי "סֶחֶם" (sḫm) או "סֶשֶשֶת" (sššt). סחם הוא הסיסטרום הפשוט יותר, בצורת לולאה, ואילו סששט (מילה אונומטופאית) הוא הכלי המעוצב כ"נאוס" - מקדש.