סיב

סיב הוא שם כולל לקבוצת חומרים שמופיעים בצורה חוטית מתמשכת, או בדידה. הסיבים הם גופים בעלי מאפיינים אחידים מבחינה מיקרוסקופית. אורך הסיב גדול בהרבה משטח החתך שלו והוא בעל גמישות יחסית.

ערך זה עוסק בחומר טבעי או סינתטי שעשוי מחומר חוטי ארוך ודק. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סיב (פירושונים).

לסיבים חשיבות רבה בביולוגיה, של צמחים ובעלי חיים ומטרתם היא החזקת הרקמות ביחד. השימוש האנושי בסיבים מגוון: אריגת חוטים וחבלים, רכיבים בחומרים מרוכבים, וכן שיכוב ביריעות המשמשות ליצור נייר, לבד ובדים סינתטיים לא ארוגים. סיבים משמשים פעמים רבות בייצור חומרים וחומרי גלם אחרים.

נהוג לחלק את הסיבים לשתי קבוצות:

סיבים ממקור טבעי

סיבים טבעיים מתחלקים לסיבים שמקורם מבעלי חיים, סיבים ממקור צמחי וסיבים ממינרלים.

הנפוצים מבין הסיבים שמקורם מן החי הם צמר ומשי. הנפוצים מבין הסיבים שמקורם הוא צמחי הם כותנה, פשתן, יוטה, קנבוס, חזרן, אגבה ורמי (אנ') (ארבעת האחרונים הם סיבי גבעול) וסיסל (סיב עלה). הסיב המינרלי היחיד שזכה לתפוצה נרחבת הוא האזבסט.

סיבים מעשי ידי אדם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. יש להשלים הפרק על הסיבים הסינתטיים הלא אורגניים.

סיבים סינתטיים (מעשה ידי אדם) מיוצרים כיום בעלות נמוכה יחסית ובכמות גדולה יחסית לסיבים טבעיים, אך הסיבים הטבעיים נחשבים בדרך כלל כנוחים ויוקרתיים יותר לעומת הסיבים שהם מעשי ידי אדם.

הסיבים מעשי ידי אדם מחולקים גם הם לשתי קבוצות עיקריות:

סיבים מפולימרים אורגניים טבעיים שעוברים המסה ללא שינוי במבנה הכימי שלהם. התמיסה עוברת תהליך שיחול והסיבים נחתכים לפי האורך המבוקש. בין הבולטים מבין הסיבים הללו הם ויסקוזה ומודל.
סיבים מחומרים אנאורגניים (צמר סלעים, סיבי זכוכית ואחרים).

בתעשיית הטקסטיל, וגם בתעשיות אחרות המשתמשות בסיבים כבחומרי גלם, מקובלות שתי מידות למדידת צפיפות הסיב:

דנייה (Denier) - מודדת בגרם את המסה של סיב באורך 9,000 מטר. מבוססת על סיב המשי שצפיפותו היא 1 דנייה. השימוש בדנייה מקובל בדרך כלל בארצות הברית, בממלכה המאוחדת ובישראל (למשל לציון צפיפות הסיב של גרבי ניילון).
דיטקס (Dtex - קיצור של Decitex) - מודדת בגרם את המסה של סיב באורך 10,000 מטר. השימוש בדיטקס מקובל בדרך כלל באירופה ובקנדה.^[1]