סטארשיפ
משגר רב־שימושי של חברת SpaceX / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סטארשיפ (באנגלית: Starship) היא סדרת חלליות רב־שימושיות כבדות מאוד בפיתוח על ידי חברת SpaceX.[1] חללית סטארשיפ היא הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם (נכון לאפריל 2023), והמשגר הראשון שניתן לשימוש חוזר באופן מלא. החללית מיועדת להעלות מטען של מעל 100 טון למסלול סביב כדור הארץ, ולשגר לוויינים וצוותי חלל לירח, למאדים, ואף מעבר, יכולת שבמשגרים אחרים טרם הגיעה לשלב של ניסויי שיגור. המשגר כולל יכולת תדלוק תוך כדי מעוף, ובטיסות ארוכות הוא יתודלק על ידי חלליות סטארשיפ שישוגרו לשם כך.
חללית הסטארשיפ מורכבת במלואה במהלך הניסוי בחודש פברואר 2022. | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ייעוד |
משגר כבד מאוד רב־שימושי תעבורת כדור הארץ־ירח תעבורת כדור הארץ־מאדים טיסות חלל בין־פלנטריות תיירות חלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יצרן | SpaceX | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סטטוס | בפיתוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתרי שיגור |
LC-39A, מרכז החלל קנדי, פלורידה נמל החלל בוקה צ'יקה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־LEO | מעל 100,000 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עד כה תוכניות למסע מאויש למאדים נפסלו בקונגרס האמריקאי בשל עלות של מאות מיליארדי דולרים לשיגור. עוצמתה של סטארשיפ ויכולת השימוש החוזר בה יאפשרו שיגור למאדים בעלות קטנה בסדר גודל שלם. ייתכן שהמחיר יהיה נמוך דיו על מנת לאפשר מימון שאינו ממשלתי למשימה מאוישת למאדים.
פרט לחזון זה, סטארשיפ מיועד לאפשר שוב משימות מאוישות לירח, שנפסקו מאז גניזת משגרי הסאטורן 5 ששימש את נאס"א בין 1967 ל־1973, בשל עלותם הגבוהה.
סטארשיפ גם ישמש כמשגר הכלכלי ביותר מאז ומעולם למשימות הסדירות והשגרתיות של שיגור לוויינים, כבדים וגדולים יותר מאי פעם ונשיאת אסטרונאוטים אספקה וציוד לתחנת החלל.[2]
משגר הסטארשיפ הוא דו־שלבי ומורכב מרקטת האצה בשם סופר־הווי (Super Heavy) כשלב הראשון, ומחללית (טיל) סטארשיפ כשלב השני. שני השלבים יחד מכונים "סטארשיפ". שני השלבים מונעים במנועי הרַפְּטוֹר החדשניים, ושניהם רב־שימושיים וינחתו בחזרה לאחר כל שיגור.[3] חללית סטארשיפ גדולה בהרבה מכל חללית קיימת ותוכל להכיל אסטרונאוטים וציוד בהיקפים חסרי תקדים. הסופר־הווי הוא רקטת האצה המיועדת לשגר את חללית הסטארשיפ למסלול ולאחר מכן לנחות בחזרה.
תכנונים ראשונים של סטארשיפ פורסמו בשנת 2012. בשנים שלאחר מכן פותחו מנועי הרפטור אשר יניעו את המשגר ובשנת 2019 החלו לבצע בדיקות באב טיפוס של סטארשיפ עצמו.[4] SpaceX התחילה לבצע שיגורי ניסיון של השלב השני (חללית סטארשיפ) בסוף דצמבר 2020.
באפריל 2021 בחרה נאס"א ב־SpaceX, לפתח גרסה ייעודית של סטארשיפ עבור משימות מאוישות אל הירח כחלק מתוכנית ארטמיס. גרסה זו תשמש כרכב נחיתה ותסייע להנחית אסטרונאוטים ממסלול סביב הירח לפני השטח.[5]