סחר בין-לאומי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סחר בין-לאומי, או סחר חוץ, הוא חליפין של סחורות ושירותים מעבר לגבולותיה של ארץ או מדינה מסוימת. כאשר הסחורות מגיעות אליה הדבר נקרא ייבוא וכאשר המדינה מוכרת את סחורותיה למדינה אחרת הדבר נקרא יצוא. במרבית המדינות, מהווה סחר בין-לאומי חלק משמעותי מהתוצר המקומי הגולמי וככזה יש לו חשיבות רבה עבור רוב מדינות העולם. סחר החוץ מהווה בישראל שני שלישים מהתוצר המקומי הגולמי. 99% מהסחר הבין-לאומי של ישראל - במשקל ומעל 80% בערכים כספיים נעשה בים.
סחר בין-לאומי התקיים כמעט לאורך כל ההיסטוריה האנושית. סחר ימי ויבשתי ענף התקיים בעולם העתיק (ראו דרך המשי ודרך הענבר), וכמה מן המעצמות והמדינות הבולטות ביותר לאורך ההיסטוריה ביססו חלק ניכר מכוחן על סחר כזה.
חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבין-לאומי נמצאת בעלייה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות בנקאות וביטוח, תיעוש ותעבורה ובמאה השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים. מגמת התגברות הסחר בחמישים השנים האחרונות, ובמיוחד פעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובין-לאומיים מכונה גלובליזציה.