גן ציבורי בקופנהגן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
סופרקילן הוא גן ציבורי ברובע נורברו בקופנהגן, דנמרק. הפארק נועד להפגיש בין קהילת המהגרים והתושבים המקומיים, ולקדם סובלנות. אזור הפארק כולל את אחת הקהילות המגוונות ביותר מבחינה אתנית בדנמרק. הפארק הוא מקום מפגש עבור תושבים מקומיים, אך מהווה גם אטרקציה תיירותית לקופנהגן. הוא עוצב על ידי קבוצת האמנויות Superflex בשיתוף פעולה עם האדריכל ביראק אינגלס ו-Topotek1, חברת אדריכלות נוף גרמנית, ונפתח רשמית ביוני 2012. שמו של פארק, שהוא כמעט באורך קילומטר, מתייחס לצורתו, "קילן" שפירושה "טריז"[1].
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
22 ביוני 2012  |
| מיקום | |
| מדינה |
 דנמרק |
| מיקום |
קופנהגן |
| קואורדינטות | 55°42′03″N 12°32′34″E |
|
(למפת קופנהגן רגילה)   סופרקילן  | |
  | |
הפארק נבנה כחלק מתוכנית להתחדשות עירונית של עיריית קופנהגן בשותפות עם ריאלדניה, ארגון פילנתרופי פרטי. המטרה הייתה לשדרג את שכונת נורברו לרמה גבוהה של פיתוח עירוני שיעורר השראה גם לערים ומחוזות אחרים. הוא נוצר כמעין תערוכה עולמית לתושבים המקומיים, הבאים מיותר מ-60 לאומים, שהצליחו לתרום לפרויקט את רעיונותיהם וחפצי אמנות שלהם[2].
נורברו היא שכונת עוני שאזורים ממזרח וממערב למיקום הפארק נותקו משאר חלקי העיר על ידי שני כבישים מהירים. האזור היה מוקד להתפרעויות בשנת 2006 בעקבות פרשת קריקטורות מוחמד. האדריכלים הם תושבי קופנהגן שחוו את הוונדליזם והאלימות של הפרות סדר ברחובות מחוץ למשרדם, מיד לאחר תכנון מסגד במרכז העיר, והחליטו להתמקד ביצירת מרחבים עירוניים לקידום אינטגרציה בין עדות, דתות, תרבויות ושפות שונות[2].
המעצבים רואים בפארק לא פרויקט סופי אלא "יצירות אמנות בתהליך". התכנון מבוסס על חלומות שיכולים להפוך לאובייקטים ונועד לגרום לאנשים מרקעים מגוונים להרגיש בבית. הוא משתמש בהומור כדי לייצג את התרבויות השונות בצורה מכובדת[2].
הפרויקט הוזמן מהאדריכלים ביוני 2008, תהליך התכנון נמשך מינואר 2009 עד פברואר 2010, והבנייה בין אוגוסט 2010 ליוני 2012. הפרויקט עלה 8,879,000 דולר.
הפרויקט זכה בפרס AIA בשנת 2013, בקטגוריית העיצוב האזורי והעירוני על ידי המכון האמריקאי לאדריכלות. היה בין רשימת המועמדים לתכנון השנה של מוזיאון העיצוב בלונדון ולפרס האיחוד האירופי לאדריכלות עכשווית. סופרקילן היה גם אחד משישה הזוכים בפרס אגא חאן לאדריכלות לשנת 2016, והוכר על קידום אינטגרציה של הקבוצות הדתיות והעדות השונות המתגוררות באזור.
אורכו של הפארק הוא כ-750 מטר, הוא ממוקם משני צידי מסלול לרוכבי אופניים ומשתרע על שטח כולל של כ-30,000 מ"ר. הוא מורכב משלושה אזורים עיקריים: האזור אדום, השחור והפארק הירוק[1].
האזור אדום, צבוע באדום עז, כתום וורוד, ומתמקד בבילוי ובחיים מודרניים, האזור השחור במרכז הוא הכיכר הקלאסית עם מזרקה בה שכנים יכולים להיפגש, מעין "סלון עירוני". בפארק הירוק, יש גבעות, עצים וצמחים המתאימים לפיקניקים, לספורט ולטיולי כלבים[1].
רבים מהחפצים בפארק יובאו או הועתקו במיוחד מעיצובים זרים. הם כוללים נדנדות מעיראק, ספסלים מברזיל, מזרקה ממרוקו ופחי אשפה מאנגליה. ישנם שלטי ניאון מכל רחבי העולם המפרסמים כל דבר, החל ממלון רוסי ועד מכון יופי סיני. אפילו מכסי הביוב מגיעים מזנזיבר, גדנסק ופריז. בסך הכל ישנם 108 צמחים וחפצי אמנות המדגימים את המגוון האתני של האוכלוסייה המקומית. חפצים אלה מסייעים לסמל את הבעלות המשותפת של התושבים בפארק[1].
לוחית על הקרקע ליד כל פריט מתארת אותה בדנית ואת שפת מדינתה, והמבקרים יכולים להוריד אפליקציה כדי ללמוד עוד על כל אובייקט.
