Loading AI tools
פיזיקאי בנגלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאטינדרה נאת בוז (בבנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু, נהגה "שוֹטֵּנְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 1894 – 4 בפברואר 1974) פיזיקאי-מתמטי בנגלי, חבר החברה המלכותית. הראשון לתאר את התכונות הסטטיסטיות של קוונטים זהים שנקראים בוזונים על שמו (החלקיקים הזהים בטבע מתחלקים לשתי מחלקות: חלקיקים בוזונים וחלקיקים פרמיונים. הפוטון, חלקיק האור, הוא בוזון, בעוד שאלקטרון הוא פרמיון). התפלגות בוז-איינשטיין ועיבוי בוז-איינשטיין נקראים על שמו ועל שמו של איינשטיין שפרסם וקידם את התיאוריה של חלקיקים בוזונים.
לידה |
1 בינואר 1894 קולקטה, הראג' הבריטי |
---|---|
פטירה |
4 בפברואר 1974 (בגיל 80) קולקטה, הודו |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | הודו |
מקום לימודים | |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | Purnima Sinha |
פרסים והוקרה | |
בן או בת זוג | Ushabati Bose |
צאצאים | Shri Rathindranath Bose |
הערות | על שמו נקראים בוזונים |
תרומות עיקריות | |
עיבוי בוז-איינשטיין התפלגות בוז-איינשטיין | |
חתימה | |
בוז נולד בקולקטה, הבן הבכור משבעה ילדים. אביו, סורנדראנטה בוז, עבד כמהנדס בחברת רכבות הודית. התבלט בגיל צעיר כנער מחונן, שלט במספר רב של שפות מקומיות ואירופאיות, היה מוזיקאי מחונן, וזכה בציונים הגבוהים ביותר באוניברסיטה בה למד. בשנים 1916–1921 שימש מרצה לפיזיקה באוניברסיטת קולקטה וב-1921 התקבל למחלקה לפיזיקה באוניברסיטת דאקה. באותה תקופה הפיזיקה עברה את המהפכה של הפיזיקה הקוואנטית שמשכה את ליבו של בוז. בידודה של הודו והמרחק מאירופה מנעו ממנו להשתתף בכנסים וליצור קשרים אישיים עם מחוללי המהפכה,כמו פלאנק, איינשטיין, בוהר, הייזנברג ושרדינגר.
ב-1924, הרצה לסטודנטים על קרינת גוף שחור וגילה דרך מקורית לקבל את חוק פלנק לקרינת גוף שחור משיקולים של מכניקה קוונטית. את התיאוריה הזו סיכם במאמר ב-1925 שנדחה ממספר כתבי העת החשובים באותה תקופה. כמוצא אחרון שלח בוז את המאמר לאלברט איינשטיין, שהבין את חשיבות התגלית, תרגם את המאמר לגרמנית ושלח בשמו של בוז לעיתון המוביל של התקופה - Zeitschrift für Physik. בעקבות מאמר זה בוז התפרסם וקיבל הזמנות רבות ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם, בעקבותיהן עזב לראשונה את הודו וחזר רק כעבור שנתיים לדאקה וקודם לדרגת פרופסור.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.