נקר (אי)
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האי נקר (באנגלית: Necker Island, בהוואית: Mokumanamana) הוא אי קטן באיי הוואי הצפון-מערביים. הוא ממוקם באוקיינוס השקט, 249 קילומטרים צפונית-מערבית לניהואה ו-13 קילומטרים צפונית לחוג הסרטן. הוא מכיל אתרים ארכאולוגיים פרהיסטוריים חשובים של תרבות הוואי והוא חלק מהמונומנט הימי הלאומי פפהאנאומוקואקאה.
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
מיקום | האוקיינוס השקט |
קואורדינטות | 23°34′30″N 164°42′01″W |
שטח | 0.183 קילומטר רבוע |
אורך | 1.2 קילומטר |
רוחב | 0.2 קילומטר |
נתונים מדיניים | |
מדינה | ארצות הברית |
אוכלוסייה | 0 |
אזור זמן | UTC-10 |
על שם | ז'אק נקר |
בלשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית מתואר האי כבעל שטח של 183 דונם.[1] האי סלעי עם צוקים תלולים ומעט מאוד אדמה. הנקודה הגבוהה ביותר היא בגובה 84 מטרים. האי נקרא על שמו של ז'אק נקר, שר האוצר של לואי השישה עשר, מלך צרפת.
באי נמצאו מעט סימנים למגורים אנושיים קבועים. עם זאת, האי מכיל 33 מקדשי אבן וחפצי אבן, בדומה לאלה שנמצאים באיי הוואי הראשיים. בשל כך, אנתרופולוגים רבים סבורים כי האי היה אתר טקסי ודתי.
על פי המיתוסים והאגדות של תושבי קאואיי, השוכנים מדרום-מזרח, האי נקר היה המקלט הידוע האחרון לגזע של "אנשים קטנים" מיתולוגיים המכונים מנהונה. על פי האגדה, גזע המנהונה התיישב על האי נקר לאחר שגורש מקאוואי על ידי הפולינזים החזקים ולכן בנה לאחר מכן את מבני האבן השונים שם.
מספרים כי הביקורים באי החלו כמה מאות שנים לאחר אכלוסם של איי הוואי הראשיים, והסתיימו כמה מאות שנים לפני הגעת האירופאים.
החוקר הצרפתי ז'אן-פרנסואה לה פרוז היה האירופי הראשון שביקר באי, בשנת 1786. האי נקרא על שמו של ז'אק נקר. האיים סופחו רשמית בשנת 1894 על ידי ממשלת הוואי הזמנית.
בגלל השימוש באי על ידי בני הוואי הילידים כאתר טקסי ודת בהוואי העתיקה, האי התווסף למרשם הלאומי למקומות היסטוריים בשנת 1988.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.