נקבת השילוח
מנהרה מתקופת המקרא בירושלים; דרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה מפולשת בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הנקבה, שנחצבה בימי המלך חזקיהו במאה השמינית או השביעית לפנה"ס, לפני כ-2,700 שנה, שוכנת בתחומי הגן הלאומי עיר דוד, וזכתה לכינוי "המפעל המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ".[1] ייחודה ההיסטורי של הנקבה הוא בהיותה הראשונה בתולדות ירושלים, שאפשרה אספקת מים לתושביה ממקור שנמצא בתוך חומות העיר, דבר בעל חשיבות מכרעת בימי מלחמה.
עובדות מהירות שמות נוספים, היסטוריה ...
שמות נוספים | נקבת חזקיהו |
---|---|
היסטוריה | |
תרבויות | יהודית |
תקופות | תקופת הברזל |
בונה | חזקיהו |
עשוי מ | חצוב בסלע |
סוג | תעלת מים |
אתר ארכאולוגי | |
ארכאולוגים | אדוארד רובינסון |
גישה לציבור | פתוח לציבור |
מיקום | |
מדינה | ישראל ישראל |
מיקום | עיר דוד בירושלים |
קואורדינטות | 31°46′20″N 35°14′08″E |
סגירה
בנקבה התגלתה כתובת השילוח, ובה פרטים אותנטיים על דרך חציבתה, והיא אחת הכתובות הבודדות בעברית ששרדו מתקופת בית ראשון. מקובל לייחס את חציבת הנקבה להכנותיו של המלך חזקיהו לקראת מצור צפוי של סנחריב, מלך אשור, אולם במחקר הארכאולוגי קיימת מחלוקת לגבי תיארוך זה.[2]