נמל התעופה סוברנבהומי
נמל תעופה בתאילנד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נמל התעופה בנגקוק סוּבַרנַבהוּמִי (נהגה סוּאַנָפְּהוּם; בתאית: ท่าอากาศยานสุวรรณภูมิ) הוא נמל התעופה הגדול בתאילנד ואחד משניים המשמשים את מטרופולין בנגקוק (האחר הוא נמל התעופה דון מואנג[2]).
תצלום אוויר של נמל התעופה | |||||||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||
תקופת הפעילות | 28 בספטמבר 2006 – הווה (17 שנים) | ||||||||||||||
על שם | בנגקוק | ||||||||||||||
מפעיל |
חברת נמלי התעופה של תאילנד Airports of Thailand | ||||||||||||||
עיר סמוכה | בנג פלי | ||||||||||||||
משרת את | מטרופולין בנגקוק | ||||||||||||||
בסיס לחברות |
| ||||||||||||||
קואורדינטות | 13°40′52″N 100°44′50″E | ||||||||||||||
גובה מעל פני הים | 2 מטר (5 רגל) | ||||||||||||||
www.suvarnabhumiairport.com | |||||||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
(למפת תאילנד מוגדלת) (למפת תאילנד רגילה) | |||||||||||||||
סטטיסטיקה (2012[1]) | |||||||||||||||
מספר הנוסעים | 53,002,328 | ||||||||||||||
תנועות מטוסים | 312,493 | ||||||||||||||
נמל התעופה נפתח לטיסות פנימיות ב-15 בספטמבר 2006, ולטיסות בינלאומיות ב-28 בספטמבר[3][4]. הנמל משמש כבסיס פעולה מרכזי לחברות התעופה אוריינט תאי איירליינס, אסיה אטלנטיק איירליינס, ביזנס אייר, בנגקוק איירווייז, ג'ט אסיה איירווייז, תאי איירווייז אינטרנשיונל, ותאי סמייל.
שדה התעופה ממוקם בטמבון ראצ'ה טאווה (Racha Thewa) שבאמפור בנג פלי שבמחוז סמוט פרקן, ומרוחק כ-25 קילומטרים מזרחית למרכז העיר בנגקוק.
השם סוברנהומי נבחר על ידי מלך תאילנד, ראמה התשיעי, ומשמעותו "ארץ הזהב" בסיפורי הג'טקה ובמילינדה פנהא; טקסטים חשובים של הבודהה.
מבנה טרמינל הנוסעים תוכנן על ידי האדריכל הגרמני־אמריקני הלמוט יאן, והוא נבנה על ידי תאגיד איטו JV. מגדל הפיקוח שגובהו 132.2 מטרים, הוא הגבוה בעולם. מבנה הטרמינל ששטחו 563,000 מ"ר, מדורג כמבנה הרביעי בגודל השטח הבנוי בעולם.
נמל התעופה מדורג במקום ה-9 ברשימת שדות התעופה העמוסים בעולם, והתשיעי ביבשת אסיה, בשנת 2016 עברו בנמל 55,892,428 נוסעים, ב-336,345 תנועות מטוסים[1].
קוד יאט"א של נמל התעופה; BKK, נלקח מנמל התעופה דון מואנג, לאחר שהפסיקו להשתמש בו לטיסות בינלאומיות מסחריות.