Loading AI tools
נחל בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נַחַל כְּזִיב (בערבית: وادي القرن – וָאדִי אל-קַרן) הוא נחל איתן בגליל המערבי. הנחל הוא הגדול ביותר בגליל המערבי, הן באורכו והן בשטח אגן הניקוז שלו.
 | |
| עין חרדלית שבנחל כזיב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 39 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 3 מ"ק לשנייה |
| מוצא | הר מירון |
| גובה מוצא הנהר | 1,160 מטרים |
| יובלים |
נחל עפאים, נחל פקיעין, נחל זבד, נחל זווית, נחל מורן, נחל ברתות, נחל חירם, נחל אדמונית, נחל שפנים  |
| שפך | הים התיכון, אכזיב |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   הר מירון, תחילתו של נחל כזיב (למפת הגליל המערבי רגילה)   מקום סיום מסלולו של הנחל | |
  | |
שם הנחל בערבית הוא וָאדִי אל-קַרן. בהתאם היה נהוג לקרוא לנחל במהלך המאה ה-20, עד שנות ה-50, בשמות "נחל קורן" ו"נחל קרן". שם נוסף ששימש את הנחל בתקופה זו היה "נחל זיו"[1]. עוד בתחילת שנות ה-50 נקרא הנחל "נחל כזיב" במפת ישראל החדשה[2], על פי הכתוב בתוספתא שביעית "מנהר דרומה של כזיב"[3][1]. אולם עד שנות ה-70 שימשו במקביל אליו השמות הקודמים[4][5].
עד הקמת מדינת ישראל נעשה שימוש מועט במי הנחל, בעיקר על ידי תעלות פתוחות שמשכו מים לשדות סמוכים. לאחר הקמת מדינת ישראל שאבו אנשי מצובה מהנחל מים להשקיית כ-600 דונם. בשנת 1952 הוחל במפעל יותר גדול והוקמה תחנת שאיבה גדולה בעין זיו להספקת מים ליישובי הסביבה[6]. בשנת 1958 תוכנן להקים צינור מים המחבר את עין זיו למפעל הקישון ולצורך כך תוכנן לסלול דרך בתוך הנחל. בלחץ ארגוני שמירת הטבע הוסט הדרך מתוך הנחל אל מחוצה לו ובכך ניצל הנחל מהרס בסלילת הדרך, אף שלא ניצל מייבוש בגלל שאיבת המים[7].
בשנת 1964 התקיים מבצע סימון שבילים בנחל כזיב[8].
.jpg)
ערוץ נחל כזיב מתחיל בהר מירון ממזרח לבית ג'ן במספר יובלים המנקזים את אזור פסגת הר מירון והכפר בית ג'ן, ומסתיים בים התיכון מצפון לכפר אכזיב. ערוץ הנחל עובר בסמוך ליישובים חורפיש, אלקוש, אבירים, מעיליא, מצפה הילה, נווה זיו, גורן, גורנות הגליל, מנות והעיר מעלות תרשיחא. סביבת הנחל היא שמורת טבע בה נמצאים מבצר המונפור ומִבנים צלבניים אחרים. לאורך הערוץ מספר מעיינות ביניהם עין זיו, עין טמיר, ועין חרדלית. בעין טמיר קיימת נקבה צרה וארוכה, בכניסה הוצבה אזהרה של רשות הטבע מפני כניסה לנקבה מחשש התמוטטות. זיהום המים בנחל כזיב נמוך בהשוואה לנחלים אחרים בישראל. המים הנשאבים מעין זיו מוזרמים חזרה לנחל ואינם משמשים עוד את יישובי הגליל המערבי עקב פסילה של משרד הבריאות. עם זאת, המים הוגדרו כמתאימים לרחצה.
נחל כזיב נכלל בתוכנית הראשונית להכרזה נרחבת על 50 שמורות טבע בישראל, שהוצגה בשנת 1956[9][10] ונכללה שוב ברשימה שהוצגה בפברואר 1962[11]. המלצה להכרזה על השמורה בשטח של כ-3,500 דונם נתקבלה במועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע באמצע 1965[12]. הודעות על הפקדת תוכנית השמורה התפרסמו בדצמבר 1967[13] ובינואר 1969[14]. השמורה הוכרזה רשמית ב-13 בינואר 1977[15]. שטח השמורה עמד בעת הכרזתה על כ-8,955 דונם. ב-21 בנובמבר 1996 הוספו לשמורה 208 דונם וב-11 בנובמבר 2010 נוספו עוד כ-306 דונם[15].
חלק הנחל שממזרח לעין זיו ועד גשר אלקוש (נקודת חציית הנחל על ידי כביש 89) הוא שמורת טבע סגורה ואין בו מסלול טיול מסומן.
על גדות הנחל ובתוכו גדלה צמחייה מעורבת: חורש ים-תיכוני הכולל בתוכו גם עצי קטלב, צמחיית נחלים כגון פטל קדוש והרדוף, עצי דולב מרשימים ושרכים. על המבצר הצלבני ועל גדות הנחל ומדרונותיו יש שיחי לענה שיחנית ("שיבּה"), שכנראה הובאה לשם לפני מאות שנים כצמח מרפא על ידי הצלבנים. בפרויקט מיוחד של רשות שמורות הטבע הושב לשמורת נחל כזיב היחמור הפרסי, לאחר היעלמותו של מין זה מארץ ישראל. בשמורה מתקיימת היום אוכלוסיית יחמורים מרשימה.
בעבר פעלו בנחל טחנות קמח, ושרידים אחדים מהן קיימים עד היום. סמוך לשפך הנחל נמצאים גן לאומי אכזיב הכולל את תל אכזיב, אתר הזיכרון "יד לי"ד" (לזכר הנופלים בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים) בתכנון האדריכל אשר חירם, האנדרטה פסל-ים מעשה ידי הפסל יחיאל שמי ואתרי נופש.
על הגדה הצפונית של הנחל, ליד מושב גורן, נמצא האתר הארכאולוגי מצד עין טמיר שהוא מבנה גדול (25.4 על 32.0 מ') ומבוצר מתקופת הברונזה התיכונה.
חצי מ"מסע מים אל ים" מתנהל בנחל כזיב, משפכו שעל יד אכזיב ועד מקורותיו בהר מירון (או בכיוון ההפוך). בלב המסלול ישנו קטע האסור בכניסה למטיילים, והצועדים נאלצים לעוקפו דרך מעלות או אבירים. הקטע מתחיל מעין זיו ונמשך עד הגשר של כביש 89 מעל הנחל בכניסה המערבית לחורפיש (גשר אלקוש). הסיבה שהקטע סגור למטיילים היא שזהו מסדרון אקולוגי נדיר.
ערך מורחב – האיש שבקיר (תבליט)על הרכס הצפוני של נחל כזיב ישנה מערה הנקראת מערת המקדש. על הקיר שליד המערה מסותת באבן תבליט עתיק של אדם לבוש חצאית וקסדה, ביד אחת הוא אוחז חרב ובשנייה הוא מנופף באגרוף, גובהו 2 מטר ופניו מסתכלים דרומה ומכאן, ככל הנראה, שמה של המערה. לפי החוקרים שסקרו אותה, לא הייתה שום סיבה ליוצר התבליט לחקוק אותו בסלע במקום שלא עוברים בו בני אדם. לכן, הם שיערו שהוא נוצר על ידי עובדי אלילים שחששו לעבוד אלילים בגלוי.
ינון שבטיאל טוען, לעומת זאת, שאם מתבוננים לאן שהדמות מתבוננת על הרכס הדרומי, ניתן לראות את אחת ממערכות המסתור ששימשו את היהודים בני היישוב אכזיב בימי המרד הגדול בשעה שהם ברחו מאימת הרומאים, ומייד זה מסביר את מיקומו של התבליט ואת היד המנופפת באגרוף לעבר המצוק הדרומי. יוצר התבליט, לטענת שבטיאל, הוא תצפיתן רומאי עם חוש אומנותי ועם שפע של זמן שהשאיר לנו את הרמז הברור הזה בשעה שהוא תִצפת על היהודים שחיו שם.[16]
שמואל באר הוא האדם שמצא את המערה ואת הדמות החקוקה בסלע.
משה גלעד, מדהים פה, אבל לא לכולם יש אפשרות לטייל בנחל כזיב, באתר הארץ, 5 בפברואר 2023 איתן לשם, בריכת הדולבים בנחל כזיב, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2022Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
