Loading AI tools
נוסחה המעריכה את מספר הציוויליזציות החיזריות ביקום שיכולות ליצור קשר עם האנושות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוסחת דרייק המכונה גם "משוואת דרייק" היא נוסחה שפיתח האסטרונום האמריקאי פרנק דרייק בשנת 1960. באמצעותה ניסה לקבוע דרייק את מספר הציוויליזציות התאורטי בגלקסיית שביל החלב שיוכלו ליצור תקשורת רדיו עם האנושות, ובכך להגיע לאומדן של הסיכוי ליצור קשר עם חיים מחוץ לכדור הארץ באמצעות חישוב המכפלה של סדרת שברים כשיעור הכוכבים שחיים יכולים להתפתח בכוכבי הלכת שלהם.
הנוסחה היא:
כאשר:
על ידי הצבת פרמטרים לתוך הנוסחה, בהתייעצות עם מדענים שונים שכל אחד מומחה בתחומו (כימיה, ביולוגיה וכדומה), הגיע דרייק לערכים שונים עבור N. אלו נעו בין כמה ציוויליזציות בודדות ועד ל־50 מיליון. אחד הפרמטרים שעודכן בעשור האחרון הוא - אחוז הכוכבים שיש להם מערכת פלנטרית. עד שנת 2019 התגלו כ־3872 כוכבי לכת חוץ שמשיים[1] בכ־1200 מערכות פלנטריות שונות. ב-18 באפריל 2018 שוגר טלסקופ החלל TESS שהחליף את טלסקופ החלל קפלר, ושיפר רבות את יכולת וקצב זיהוי כוכבי לכת חיצוניים, ולמעשה לשפר את הסיכוי לגלות כוכבי לכת דמויי ארץ, עליהם תיתכן, אולי, ציוויליזציה תבונית.
בספרם כדור הארץ הנדיר (Rare Earth), שהתפרסם בשנת 2000, מצביעים פיטר ווארד ודונלד בראונלי על שגיאה של דרייק. הספר מציג את "היפותזת כדור־הארץ הנדיר": חיים פשוטים (בקטריולוגיים) הם נפוצים מאוד ביקום; חיים מורכבים (בעלי־חיים רב תאיים, קל וחומר תבוניים) הם נדירים עד מאוד.
השגיאה, לפי היפותזת "כדור הארץ הנדיר", בחישוב של דרייק, ביסודו של דבר, הייתה בהנחה כי די לו לכוכב לכת שיהיה במרחק המתאים משמש הולמת כדי שיתפתחו עליו חיים מורכבים בסבירות גבוהה. למעשה, טוענים ווארד ובראונלי, עלינו לסקור כל אחת ואחת מהתכונות של כדור הארץ, ולהעריך מחדש את חשיבותה לקיום חיים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.