נובה (מוזיקה אנדלוסית)

נוּבָּה היא יצירה במוזיקה האנדלוסית הצפון אפריקנית, הכוללת סולם מוזיקלי (בדומה למקאם המקובל במוזיקה המזרחית) ומערכת חוקים שעל פיהם נבנית היצירה.

היסטוריה

ערך מורחב – מוזיקה אנדלוסית

על פי חוקרי ההיסטוריה של המוזיקה, מסורת מוזיקלית זו נוצרה בספרד לפני כ-1150 שנה, על ידי המוזיקאי הפרסי עלי אבן נאפיע שהיה מכונה "זיריאב". עם השלמת הרקונקיסטה חדלה המוזיקה האנדלוסית מלהתקיים עוד בספרד, והמשיכה להתקיים בארצות צפון אפריקה בשל הקשרים התרבותיים עם ספרד המוסלמית, והתעצמה בהן בהשפעת ההגירות המוריות הגדולות שהביאה הרונקיסטה. קיימות שלוש מסורות במוזיקה האנדלוסית: ההתוניסאית, האלג'יראית והמרוקאית; כל אחת מהמסורות מייצגת מספר מסוים של נובות בעלי סגנון ייחודי משלה, המיוחס למקומות שונים בספרד. עם זאת, השתיים הראשונות אינן חפות מהשפעות עות'מאניות. מקובל לחשוב שבאופן מסורתי היו 24 נובות שנוצרו על ידי זיריאב, ומבוססות על 24 מודוסים (סולמות מוזיקליים) הנקראים "טובוע" (ביחיד - "טבע"), כנגד 24 שעות היממה. כיום קיימות 13 נובות הידועות בשלימותן, הכוללות קטעים מסוימים של נובות שאינן ידועות בשלימותן.

צורה וביצוע

בדומה לסוויטה במוזיקה המערבית, לכל נובה מספר פרקים מוזיקליים (הפרק מכונה "מיזאן"). הנובה מורכבת מ-5 פרקים שלכל אחד מהם מערכת קצבית קבועה, כשבין פרק לפרק מבוצע אלתור המוכנה "בייתין". היצירה מבוצעת על ידי מקהלת זמרים ומקהלת נגנים המנגנים על דרבוקה, תוף מרים, עוד, כינור ורבאב.

בדומה למקאם במוזיקה הערבית והמזרחית, הנובה אינה מייצגת רק סולם מוזיקלי הייחודי לה, אלא גם מערכת כללים שעל פיהם מבוצעת היצירה. עם זאת, בשונה מהמוזיקה הערבית והמזרחית, הנובה עושה שימוש בצלילים של טונים וחצאי טונים, לא ברבעים ושמיניות, על הנייר, אבל בשעת הביצוע ודרך הטיפול של הסילסולים האנדלוסים נוֹצָרִים רבעי טון, ושמיניות טון.

סולמות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם הנובה / האלא	תיאור מוזיקלי	תווים וצלילים	מרווחים
רמל אל מייא (ער') (מרוקו)	מבוצעת על סולם דיאטוני ששורשו רה וזהה במערכת הצלילים שלו למודוס דורי.		טון, חצי, טון, טון, טון, חצי, טון
חיג'אז אל כביר (ער') (מרוקו)	מבוצעת על הטון - רה, בסולם הדומה למודוס פריגי (מקאם חיג'אז), רק שבהרבה מן המקרים מוגבה הצליל השישי בסולם במעט יותר מרבע טון, במקום ההנמכה של חצי טון שבפריגי. מקבילתה האלג׳ירית היא הנובה "זידאן".		חצי, טון וחצי, חצי, טון, חצי, טון, טון. אם הסולם עם רבעי טונים: חצי, טון וחצי, חצי, טון, שלושת רבעי, שלושת רבעי, טון.
חיג'אז אל משרקי (ער') (מרוקו)	מבוצעת על סולם מז'ור על רה עם הנמכה של הצליל השביעי של הסולם בחצי טון, סולם הזהה במרווחיו למודוס מיקסולידי ולסולם של הנובה "אל עושאק".		טון, טון, חצי, טון, טון, חצי, טון
ראצ'ד דיל (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על סולם דו מז'ור.		טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
עָראק אל עָגַ'ם (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על סולם סול מז'ור.		טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
אלמיא (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על דו מז'ור.		טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
רצד (ער') (מרוקו)	סולם פנטטוני.		טון, טון וחצי, טון, טון, וירידה של - טון, טון, טון וחצי, טון, טון, ועליה של טון
גריבת אל חוסיין (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על דו מז'ור.		טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי
אל איסבהאן (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על סולם דיאטוני ששורשו רה (הזהה לסולם של "רמל אל מייא").		טון, חצי, טון, טון, טון, חצי, טון
אל עושאק (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על סולם דיאטוני ששורשו סול - מודוס מיקסולידי (הזהה לסולם של "חיג'אז אל משרקי").		טון, טון, חצי, טון, טון, חצי, טון
אל איסתהלאל (ער') (מרוקו)	מבוצעת בעיקר על דו מז'ור.		טון, טון, חצי, טון, טון, טון, חצי

במסורת יהודי מרוקו

ערך מורחב – שיר ידידות

במסורת הליטורגית של יהודי מרוקו נעשה שימוש נרחב בנובות, בעיקר ב-שירת הבקשות, המוסודרת לפי אחת עשרה הנובות הידועות שם. יתירה מזאת, יש טוענים שקטעי מוזיקה אנדלוסית שנשכחו אצל הערבים השתמרו אצל יהודי מרוקו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נובה בוויקישיתוף

• הנובה האנדלוסית; הזמנה לפיוט
• נובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הדגמות ונגינת הנובה האנדלוסית: https://youtube.com/playlist?list=PLqLeyhwWfYNCpLcAxEz7eLMdG-KUk_x6v&si=NYyjKRjsPNLq_O5l