נאום הדגל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נאום הדגל הוא נאום שנשא משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ב-3 באפריל 1945, בפני לוחמי הבריגדה היהודית בחזית באיטליה בסופה של מלחמת העולם השנייה.
תאריך | 3 באפריל 1945 |
---|---|
שפה | עברית |
נואם | משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית |
מקום | בריזיגלה באיטליה, החזית האיטלקית בסוף מלחמת העולם השנייה |
קהל | לוחמי הבריגדה היהודית |
ב-3 באפריל 1945, שביעי של פסח, ביקרו משה שרת, שהיה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, והשחקנית חנה רובינא את חיילי הבריגדה היהודית באיטליה. שרת נשא נאום בפני חיילי הבריגדה, המוכר כיום כ"נאום הדגל". המפגש התקיים במחנה העקורים בריזיגלה, צפון איטליה, בחזית האיטלקית, הלוחמים היו בעמדות הקרב, עמדו על המשמר. שרת הגיע למפגש מלווה בדגל עברי, דגל יהודי, דגל שמייצג את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ומסמל את החיילים הארץ ישראלים (דגל שהפך לדגל ישראל) והוא סיים את הביקור בהנפת הדגל ונשיאת נאום, שהדגיש את יצר הנקמה בגרמנים ואת הזיקה לארץ ישראל, ובא לתת ללוחמים את התחושה כי ניצב מאחוריהם עורף המודע להימצאם בחזית ושואב מכך סיפוק וגאווה.[1][2]
ארבע שנים לאחר מכן, ב-1949, נסע משה שרת, שהיה שר החוץ של ממשלת ישראל הראשונה, לניו-יורק לרגל קבלת מדינת ישראל כחברה באו"ם. ברחבת מטה האומות המאוחדות נשא שרת, ב-12 במאי 1949, "נאום דגל" נוסף, המבוסס על נאום הדגל הראשון שנשא בפני לוחמי הבריגדה.
נאום זה זכה להנצחה על שטר 20 ש"ח של מדינת ישראל, סדרות א ו-ב של השקל החדש מהנפקתו ב-1985 ועד היום.[3][4]