נ

נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי. שמה נו"ן (נוּן).

המונח "נון" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו נון (פירושונים).

נ (ן)
אלפבית עברי
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
ﭏ ׆
ניקוד ופיסוק
קמץ • פתח • צירי • סגול
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק
שווא • חטף
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה
קו מפריד • מקף
טעמי המקרא

הגייה

מבחינה פונולוגית מייצגת האות נ' עיצור מכתשי אפי קולי (/n/ ‏:IPA).

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, נון נמנית עם חמש האותיות הלשוניות: דטלנ"ת.

ייצוג האות נ'

נ' היא אחת מחמש אותיות מנצפ"ך, שמשתנות בסוף מילה. נ' היא אחת מאותיות מ"נפח. כאשר היא בסוף המילה, צורתה היא "ן" (כמו במילה "כן").

נו"ן הפוכה היא היפוך של האות נ' (בכתב ראי), כפי שנכתבת בתשעה מקומות בתנ"ך. צורתה: ׆.

שם האות נ' בא כנראה מהמילה "דג" בארמית (ראו אמנון).

התפתחות האות נ'

נ' (נוּן/נַחְשׁ) באלפבית הפרוטו-כנעני	נ' באלפבית הפיניקי	נ' באלפבית הארמי

ייצוגים מאוחרים

האות נ בשתי צורותיה (הרגילה והסופית) מוצגת כאן בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות נ' בערך F0, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E0.
בקוד ASCII מיוצגת האות ן' בערך EF, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05DF.

בקוד מורס מיוצגת האות נ' באמצעות הרצף (משמאל לימין): .- (קו נקודה).

הוא ייצוגה של האות נ' בכתב ברייל (אין בכתב ברייל יצוג נפרד לאות ן).

באלפבית צלילי מיוצגת האות נ' באמצעות המילה "נשר".

באיתות בדגלי סמפור נ' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מערבה (שמאלה) ודגל שני הפונה צפון-מערבה.

שימושים

בגימטריה ערכה 50. ערכה של ן הוא 700, אך השימוש בו אינו נפוץ, והערך 700 מיוצג על ידי הצירוף ת"ש.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות נ' היא כ־3.34% מכלל אותיות האלפבית העברי ושל הצורה הסופית ן היא כ־1.27%.

הקיצור נ' פירושו נקבה.

בספרות העברית של ימי הביניים, בהשפעת הערבית, משמש הקיצור ן' לציון בן או אִבְּן, כגון שלמה ן' גבירול.

בסלנג העברי "נון" הוא כישלון (קיצור לנכשל), ובעגה הצה"לית נון-נון הוא כלי רכב להובלת חיילים.

ראו גם

• ن – האות נוּן בערבית

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: נ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נ