משתמש:Eliorshlomoh/למידה חברתית אצל בעלי חיים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
למידה חברתית אצל בעלי חיים מתייחסת ללמידה המתאפשרת על-ידי התבוננות או אינטראקציה עם חיה אחרת או תוצריה.[1] למידה חברתית מתחילה לפני הלידה ומתפתחת לאורך חיי הפרט. היא נצפתה במגוון קבוצות טקסונומיות של בעלי-חיים[2][3],כגון: חרקים,[4]דגים,[5] ציפורים,[6] זוחלים, דו-חיים[7] ויונקים[8]. היא מאפשרת למידה מהירה ומשמשת במגוון הקשרים, כגון למידה על: טורפים, בני זוג, טכניקות חיפוש מזון, העדפות מזון ומיקומו, מסלולי נדידה, קריאות הקשורות למזון או קריאות אזהרה, שירה (למשל אצל ציפורים[9] ולווייתנים[10][11][12]), מקומות רבייה וסימנים המשמשים לתקשורת[1][13][14].[15][16]
אלברט בנדורה הגה את תאוריית הלמידה החברתית ב-1963.[17] עקרונות מפתח של תאוריית הלמידה החברתית זו תקפים גם אצל בעלי חיים. למשל, העובדה שלמידה יכולה להתרחש ללא שינוי נראה לעין, או שלמידה חברתית מונעת מתהליכים קוגניטיביים, המתרחשים בהקשר חברתי. בנוסף, על פי תיאורייה זו ישנם 4 תהליכים, כשלכל אחד מהם יש השפעה על רכישת ידע או על ההחלטה לבצע שימוש בידע לכדי התנהגות, והם: תשומת לב בעת הלמידה, שימור הידע בזיכרון, שחזור ההתנהגות שנצפתה ומוטיבציה לחזור עליה. למידע נוסף ראה ערך 'תאוריית הלמידה החברתית'.
למידה חברתית שונה מהותית מלמידה עצמית (למידה א-חברתית), הכוללת את לימוד התגובות המתאימות לסביבה באמצעות צבירת ניסיון ושימוש בשיטת ניסוי וטעיה.[18] אף על פי שלמידה א-חברתית עשויה להביא לרכישת מידע מהימן, לעיתים קרובות השגת המידע יקרה עבור הפרט[19]. עלויות למידה א-חברתית כוללות: חשיפה לטריפה, בזבוז זמן ואנרגיה ועלות אלטרנטיבית (ההפסדים הפוטנציאליים בבחירת אופציה אחת על פני אחרת).לכן, פרטים המסוגלים להפיק תועלת מהמידע שרכשו פרטים אחרים, עשויים לחוות יתרון בכשירות(fitness)[19]. עם זאת, מכיוון שלמידה חברתית מסתמכת על פעולות של אחרים ולא על ניסיון ישיר עם הסביבה, ייתכן ולא ניתן לסמוך עליה ואינה מהימנה. דבר זה נכון במיוחד בסביבות לא יציבות המשתנות במהירות, שבהן התנהגויות מתאימות עשויות להשתנות לעיתים תכופות, ולכן ערך המידע החברתי מועט. למידה חברתית מועילה במידה רבה ביותר בסביבות יציבות, שבהן טורפים, מזון וגירויים אחרים אינם צפויים להשתנות במהירות.[20] דוגמה לסביבה לא יציבה היא למשל, סביבה שבה התחרותיות בין הפרטים גבוהה והמשאבים דלילים, כך שניתן לרוקנם במהירות, והעתקה מאחרים לא תמיד מובילה לקבלת תגמול (כמו מזון). דוגמה חריגה המראה ההפך מכך היא מחקר שנערך בדבורים, המדגים את ההטיה המחשבתית 'העתק באי-ודאות'[21](ראה פרק SLS). הדבורים העתיקו מחברותיהן, בניגוד לתועלת שבכך, כשהסביבה השתנתה בתדירות גבוהה מבחינת מציאת מזון במרחב. ייתכן ודרושה רמה מסוימת של אי ודאות אצל הפרט, יחד עם רמת אי-אמינות מסוימת של המידע החברתי, כדי לקבל את ההחלטה האם ללמוד חברתית. כאשר יש משמעות לסוג המידע, אם חברתי או דומם.
היעילות היחסית של למידה חברתית וקצב התפשטות המידע בקבוצה מושפעים ממאפיינים מסוימים של המדגים ושל הצופה (פרק SLS), כמו גם מאיכות ההדגמה. למשל, תכונות אישיות כגון: אומץ, פעלתנות, תוקפנות וחברתיות משפיעות על יכולת הלמידה במינים השונים.[22] בניסוי שנערך על דגי גופי הראו, שכאשר הפרטים שהדגימו את המשימה ביצעו אותה בצורה פחות טובה, הלמידה מהם הייתה טובה יותר. שיערו כי הסיבה לכך היא העובדה, שהמדגימים שאומנו היטב היו מהירים מדי מכדי שיהיה אפשר ללמוד מהם, לפיכך הציגו הדגמה איכותית פחות[23]. בנוסף, מחקרים אצל בע"ח מצאו כי הפסקות בין זמני האימון משפרות את יעילות הלמידה, בשל "אפקט פיזור הלמידה".[24][25] תופעה זו מתקשרת בעיקר להתגבשות הזיכרון.[26]