משתמש:מורשת/ההיסטוריה של היין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביוון העתיקה השתמשו בין השאר ביין מהול במים כאמצעי לעידוד המשתתפים במפגשי שיח שנקראו סימפוזיון
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9e/Banquet_Louvre_Kylix_G133_by_Cage_Painter.jpg/640px-Banquet_Louvre_Kylix_G133_by_Cage_Painter.jpg)
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6a/Dionysos_Akme_Paphos_mosaic.jpg/640px-Dionysos_Akme_Paphos_mosaic.jpg)
יין מיוצר ונצרך על ידי בני אדם מזה אלפי שנים. קיימים יינות המיוצרים מפירות שונים ואף מאורז. דף זה עוסק בהיסטוריה של היין שמיוצר באמצעות התססה של תירוש ענבים שהוא סוג היין הנפוץ ביותר ויש לו משמעויות חברתיות, כלכליות ואף דתיות נרחבות. ממצאים ארכיאולוגיים ואחרים מצביעים על אזור הקווקז, ארמניה, הסהר הפורה ותורכיה כאזור בו יוצר יין לראשונה סביב 4000-5000 שנים לפנה"ס, וממנו התפשט למזרח הקרוב, מצרים, וסביב הים התיכון.לפניקים, ליוונים ולרומאים היה תפקיד חשוב בהפצת היין בעת העתיקה באזור הים התיכון ובמעלה עמקי הנהרות באירופה.
עם נפילת האימפריה הרומית קטן מאד הסחר ביין, אך ייצורו המשיך ברמה המקומית. בימי הביניים היה למנזרים ולכנסיה מקום חשוב בשימור הידע בייצור היין. בעת החדשה ועד לסוף המאה ה- 19 היו צרפת, איטליה, וספרד המדינות העיקריות בהן יוצר יין, אך גם במדינות כגרמניה, אוסטריה ומדינות אחרות לאורך הדנובה, ובבלקן, יוצר ונצרך יין גם אם בכמויות קטנות יותר.
החל מסוף המאה ה-19 הולך ומתבסס ייצור יין בצפון ודרום אמריקה, אוסטרליה, ניו-זילנד, דרום אפריקה ובמדינות חוץ אירופאיות נוספות. מבחינים בין היין המיוצר באירופה המכונה יין עולם ישן ליין המיוצר מחוץ לאירופה המכונה יין עולם חדש. תהליך התפתחות יין עולם חדש הואץ על רקע מגיפת הפילוקסרה, כנימות שורש התוקפות את שורשי הגפן, אשר פגעו קשות בכרמים האירופאים, בעיקר בצרפת. גורמים נוספים לתהליך היו גם התפתחות הטכנולוגיה של היין והתפתחות אמצעי התחבורה.
קיימות עדויות לייצור יין בסין ( כ- 7000 לפנה"ס),[1][2][3][4][5] גאורגיה
(כ־6000 לפהנ"ס)[10] [./History_of_wine#cite_note-EarlyNeolithic-10 [10]][6][6] ארמניה ( . 4100 לפנה"ס), [7][8][9][10][11] איראן משנת 5000 לפני הספירה,[12] וסיציליה משנת 4000 לפני הספירה.[13]
השינוי במצב התודעה שנגרם בעקבות צריכת יין נקשר לדת. כך למשל סגדו בעת העתיקה היוונים והרומאים לאל היין דיוניסוס או בכחוס. [14] צריכת יין לקידוש נהוגה ביהדות מאז ימי התנ"ך, ושימוש ביין הינו מרכיב חיוני בטקס האוכריסטיה הנוצרי. .[15] אף על פי שהאסלאם אסר באופן סמלי על ייצור או צריכת יין, בתקופת הזהב שלו, אלכימאים ערבים כמו ג'אבר בן חיאן היו חלוצים בזיקוק היין למטרות רפואיות ותעשייתיות כמו ייצור בושם.
ייצור וצריכת היין גדל, והולך ומתפתח באירופה ובחלקי עולם שונים החל מהמאה ה -15 ואילך כחלק מהקולניאליזם האירופי. למרות התפשטות הפילוקסרה משנת 1887, מרבית מדינות העולם מייצרות או צורכות יין. ייצור היין, המוכר לאנושות מזה אלפי שנים, נעשה במאה העשרים ואחת תוך השענות על המדע והטכנולוגיה המודרנית ברחבי העולם.