משפט תבנין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משפט תבנין (Thévenin) למעגלים חשמליים ליניאריים (אנ') קובע שכל צירוף של מקורות מתח, מקורות זרם ונגדים בעלי שני הדקים שקול חשמלית למקור מתח יחיד ונגד יחיד המחובר אליו בטור.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/9f/Thevenin_equivalent.png)
עבור מעגלי זרם חילופין (AC) הפועלים בתדירות יחידה, המשפט ניתן ליישום גם לגבי אימפדנסים כלליים, ולא רק לנגדים. המשפט קובע שניתן להפוך מעגל הבנוי ממקורות מתח ונגדים לשקול תבנין, שהוא שיטת פישוט המשמשת לניתוח מעגלים. ניתן להשתמש בשקול תבנין כמודל לאספקת כוח או לסוללה (כאשר הנגד מייצג את ההתנגדות הפנימית והמקור מייצג את הכוח אלקטרו מניע). המעגל מכיל מקור מתח אידיאלי בטור לנגד אידיאלי.
המשפט התגלה לראשונה על ידי המדען הגרמני הרמן פון הלמהולץ בשנת 1853, ונתגלה שוב בשנת 1883 על ידי מהנדס הטלגרף הצרפתי לאון שארל תבנין.