Loading AI tools
אמן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה מוּרוֹ (Murro; 1888, מינסק,[1] רוסיה הלבנה (האימפריה הרוסית) – 3 במאי 1957, ירושלים) היה צייר ופסל ישראלי, ממשיך דרכם של בוריס שץ וזאב רבן. הקים את בית המלאכה "הקמיע" בבצלאל בירושלים ועסק ביצירת קמיעות בשן ובאבן[2] ותבליטים.
בינואר 1921 נבחר מורו להיות חבר ועד "אגודת בית הספר בצלאל",[3] שבו זכה שץ להיות נשיא של כבוד.
מורו ייסד קבוצה בבצלאל שיצרה תכשיטים וקמיעות למדליונים, וסיכות ומיניאטורות לטבעות. בעלי מוטיבים יהודיים, תוך העתקה של יצירות מאמנים שמרביתם יהודים.
מיצירותיו המפורסמות: לוחית נחושת שיצר עבור אליעזר בן-יהודה. בן יהודה העניק לו תמונה של הלוחית בחזרה בצירוף הקדשה: ”לזכרון להאמן משה מורו ברגשי יקר בעד פעל כפיו זה”.
יצירות נוספות הן; "סביבון מעוטר בדימוי יהודה השבויה ויהודה המשוחררת" (1929), התבליט "אליעזר ורבקה" 1929 המבוסס על רישום של זאב רבן ומתארת את הסיפור התנ"כי של אליעזר, עבדו של אברהם, שנשלח על ידו להביא כלה עבור בנו יצחק, ובמהלך אותה השליחות הוא פוגש את רבקה בסמוך לבאר.[4]
"בִּירוּשָׁלֵם" לוחית נחושת עם דמות של יהודי תימני על רקע העיר העתיקה של ירושלים, מחזיק ספר ביד אחת ומקל באחרת.
משה מורו נפטר ב-3 במאי 1957 ונקבר בהר המנוחות.[5]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.