Loading AI tools
שחקנית אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי טיילר מור (באנגלית: Mary Tyler Moore; 29 בדצמבר 1936 – 25 בינואר 2017) הייתה שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה אמריקאית, כוכבת קומדיות המצבים "המופע של מרי טיילר מור" ו"המופע של דיק ואן דייק". זוכת שני פרסי גלובוס הזהב, שישה פרסי אמי ופרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים. ב-1980 הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה בסרט "אנשים פשוטים".
מרי טיילר מור, 2011 | |
לידה |
29 בדצמבר 1936 ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
25 בינואר 2017 (בגיל 80) גריניץ', ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1958–2015 (כ־57 שנים) |
מקום לימודים | בית הספר התיכון אימקיולייט הרט |
בן או בת זוג | גרנט טינקר (1962–1981) |
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה |
2 פרסי גלובוס הזהב 6 פרסי אמי פרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
מור נולדה ברובע ברוקלין, ניו יורק שבארצות הברית, למשפחה אירית-קתולית. בתם של מרי ג'ו האקט וג'ורג' טיילר מור.
למדה בבית ספר הקתולי המקומי "רוז הקדושה מלימה", ולאחר שעברה עם משפחתה ללוס אנג'לס למדה ב"תיכון הלב הטהור" בשכונת לוס פליז.
החלה את הקריירה שלה בתחילת שנות ה-50 בפרסומות לטלוויזיה, אך כאשר הרתה נאלצה לעזוב את הצילומים. זכתה לפרסום עולמי בשנת 1961 בזכות התפקיד הראשי שקיבלה מקארל ריינר, יוצר הסיטקום המצליח "המופע של דיק ואן דייק", בו גילמה מור את לורה, אשתו של גיבור הסדרה רוברט סימפסון פטרי (דיק ואן דייק). על הופעתה הקומית במשך חמש עונות הסדרה זכתה בשני פרסי אמי ובפרס גלובוס הזהב.
מור הפכה לאייקון תרבות אמריקאי כשקיבלה סדרה על שמה "המופע של מרי טיילר מור" מג'יימס ברוקס. בקומדיית המצבים הקלילה שהייתה פורצת דרך והפופולרית ביותר בארצות הברית באמצע שנות ה-70 גילמה מור את מרי ריצ'רדס, רווקה בת 30 שנפרדה מארוסה זה שנתיים ונוסעת למיניאפוליס כדי לעבוד בתחנת טלוויזיה בתור מפיקה תחת הבוס הקשוח והאהוב שלה, לו גרנט (אדוארד אסנר). עבודתה בסדרה זכתה להערכה עצומה שהתבטאה בזכייה בפרס גלובוס הזהב (ושש מועמדויות נוספות) ובארבע פרסי אמי, כולל זכייה כפולה ב-1974 לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית ולשחקנית הטובה ביותר בכלל בסדרות.
לאחר הצלחתה העצומה בתור שחקנית קומית החליטה מור להתעמק יותר בדרמות איכות, וקיבלה מועמדויות לשלושה פרסי אמי על תפקידה בדרמות הטלוויזיה "קודם כל, תבכה", "פעימות הלב" ו"לינקולן" בה גילמה את הגברת הראשונה של ארצות הברית מרי טוד לינקולן, אשתו של נשיאה ה-16 של ארצות הברית אברהם לינקולן (סם ווטרסטון).
ב-1993 זכתה בפרס אמי בפעם השישית, על הופעתה בסרט "תינוקות גנובים". בהמשך השתתפה בתפקידי אורח בסדרות כגון "פרייז'ר", "אלן", "מופע שנות ה-70" ו"שוות בקליבלנד". ב-1995 כיכבה בסדרת הדרמה "חדשות ניו יורק", אשר בוטלה לאחר זמן קצר.
התפרסמה לראשונה על בימות ברודוויי ב-1966 בגרסה המחודשת למחזמר "ארוחת בוקר בטיפאני". את תפקידה הטוב ביותר כשחקנית תיאטרון סיפקה במחזה "של מי החיים האלה בכלל?" עליו קיבלה פרס טוני מיוחד.
במהלך שנות ה-80 הפיקה ביחד עם חברת הפקות מספר מחזות שכללו את: "נדבנים", "סקס בטוח" ו "ג'ו אג" עליו זכתה מור בפרס טוני על עבודתה הטכנית בהפקה.
הופעת הבכורה שלה בקולנוע הייתה ב-1961 בסרט הביכורים של ריצ'רד דונר "X-15" . הופעתה בקומדיה המוזיקלית "מילי המודרנית והמתוקה" בתור מיס דורת'י בראון פרסמה אותה לראשונה כשחקנית קולנוע. ב-1969 שיחקה לצדו של אלביס פרסלי בדרמה המוזיקלית "שינוי הרגל" בתור האחות מישל גלהאר.
לאחר שנעדרה מתעשיית הסרטים למען עשייה טלוויזיונית מוצלחת חזרה מור בשנת 1980 להוליווד כדי להופיע בדרמה של רוברט רדפורד "אנשים פשוטים" ולקבל את פרס גלובוס הזהב לשחקנית הדרמטית הטובה ביותר על הופעתה בתור בת' ג'ארט, אמו המרוחקת של קונראד (טימותי האטון). על הופעתה גם הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר והפסידה לסיסי ספייסק. לאחר תפקידה המוערך התפרסמה מור בסרטים "שישה שבועות" לצדו של דאדלי מור, בתור שארלוט דרייפוס אשר בתה גוססת ממחלת הלוקמיה[1], "אני, אשתי ואמי החורגת" בתור פרל אמו של מל קופלין (בן סטילר) ו"רמאויות" בתור גברת סטארק מנהלת האקדמיה.
בשנת 1955 התחתנה כשהיא בת 18 עם ריצ'רד קרלטון מיקר, לזוג נולד בן אחד בשם ריצ'רד ג'וניור, הם התגרשו ב-1961. ב-1962 נישאה למפיק הטלוויזיה גרנט טינקר, הקימה איתו את חברת "MTM הפקות" שהפיקה בין היתר גם את הסדרה "המופע של מרי טיילר מור". הזוג התגרש לאחר כמעט 20 שנות נישואים. מור נישאה בשלישית בשנת 1983 לד"ר רוברט לווין. בנה היחיד של מור, ריצ'רד, נהרג ב-1980 בתאונת רובה.
בשנת 2002 חנכה מור פסל הוקרה בדמותה במרכז העיר מיניאפוליס.
טיילר מור הקפידה על תזונה פסקטריאנית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.