Loading AI tools
זמרת אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריה לואיז יואינג (באנגלית: Maria Louise Ewing; 27 במרץ 1950 - 9 בינואר 2022) הייתה זמרת אופרה אמריקאית. בחלק מהקריירה שלה היא הופיעה אך ורק בתפקיד מצו-סופרן לירי; מאוחר יותר היא קיבלה תפקידי סופרן מלאים. תפקידיה העיקרים היו, בלאנש בדיאלוגים של הכרמליטיות, כרמן, דורבלה בכך עושות כולן, רוזינה בספר מסביליה וסלומה שלומית בת הרודיאס. כמה מבקרים התייחסו אליה כאחת השחקניות הזמרות המרתקות ביותר בדורה. [1]
מריה יואינג 1968 | |
לידה |
27 במרץ 1950 דטרויט, מישיגן, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
9 בינואר 2022 (בגיל 71) דטרויט |
שם לידה | מריה לואיז יואינג |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
מקום לימודים | תיכון ג'ארד ו. פיני |
עיסוק | זמרת אופרה |
סוגה | אופרה |
סוג קול | מצו סופרן, סופרן לירי |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | שירה |
חלק מההרכבים המוזיקליים |
|
מספר יצירות ידוע |
|
בן זוג | סר פיטר הול |
צאצאים | רבקה הול, שחקנית בריטית |
מספר צאצאים | 1 |
פרופיל ב-IMDb | |
מריה לואיז יואינג נולדה בדטרויט, מישיגן, ב-27 במרץ 1950.[2] היא הייתה הצעירה מבין ארבע בנותיהם של הרמינה יואינג, לבית ואראר, עקרת בית ילידת הולנד, ונורמן אייזק יואינג, מהנדס חשמל בחברת פלדה.[2][3] אביה טען שהוא ממוצא אינדיאני משבטי סו,[2][3] אך הוא היה בן להורים ששניהם היו חלקם אירופאים, חלקם אפריקאים; בפרק של תוכנית הטלוויזיה הגנאלוגית Finding Your Roots שהוקדשה לבתה של יואינג, השחקנית רבקה הול, נחשף שהוא בנו של ג'ון וויליאם יואינג, שנולד לתוך עולם של עבדות, דמות בולטת בקהילה האפרו-אמריקאית של וושינגטון די.סי. צאצא של Bazabeel Norman (אנ'), אפרו-אמריקאי בולט במלחמת העצמאות האמריקאית.[4][2] לפי בעלה לשעבר של מריה יואינג, שורשיו האפריקאים של אביה גרמו למשפחתה לחרדה כה רבה עד כדי כך, שנאסר על אחד מקרובי המשפחה, כהה עור לבקר בביתם בשעות האור.[5] יואינג עצמה לא הייתה נבוכה מהייחוס הגזעי שלה, והתייחסה לשורשים האפריקאים שלה לא בבושה אלא בגאווה.[5]
שני הוריה של יואינג היו חובבי מוזיקה: לאמה היה אוסף הקלטות של מוזיקה קלאסית ואביה ניגן בפסנתר מספיק טוב כדי למשוך לביתם קהל שכנים מעריצים.[6] החינוך המוזיקלי של יואינג החל בשיעורי פסנתר כשהייתה בת שלוש עשרה.[6] בנוסף לנגינת קטעי פסנתר סולו, היא לוותה בשירה את אחותה, פרנסס, ומדי פעם שרה אתה דואטים; אמם שהתרשמה מקולה של מריה עודדה אותה להוסיף על שיעורי הפסנתר גם לימוד שירה.[6] בהדרכת מורה מקומית לפיתוח קול, הצטרפה יואינג לקטעי האלט במקהלה של בית הספר התיכון שלה, בדטרויט, תיכון ג'ארד ו. פיני.[3] תוך זמן קצר השתתפה וזכתה בתחרויות שירה.[6] כשהייתה בת שבע עשרה, היא הייתה תלמידה של מרג'ורי גורדון, בעלת קול סופרן קולורטורה.[6] לאחר שנה גורדון הציעה למריה להגיש בקשה להשתתפות בפסטיבל מוזיקת ברוק שהתקיים באוניברסיטת אוקלנד (אנ').[6] היא עברה אודישן לתפקיד מדלנה באופרה ריגולטו בניצוחו של ג'יימס לוין.[6] הפגישה בין מריה לג'יימס התגלתה מאוד משמעותית: לוין נדהם מאוד מעוצמת הביטוי שלה, הוא אמר לה שיש לה פוטנציאל להפוך לאמנית גדולה,[6] מצידה, היא מצאה בו מורה, מנטור, מדריך, אלוף וחבר.[6] כדי לממן את לימודיה אצל לוין היא פנתה לקבלת מלגה וזכתה בה ממכון קליבלנד למוזיקה, שם הודרכה גם על ידי זמרת הסופרן אלינור סטבר .[6] ב-1970 בגמר לימודיה, על פי דרישתו של לוין היא המשיכה ללמוד בניו יורק בשיעורים פרטיים אצל המצו-סופרן הנודעת ג'ני טוראל, לפרנסתה עבדה בניקיון משרדים ובחנויות בגדים.[6]
יואינג החלה את חייה המקצועיים בתפקידי מצו-סופרן לירית. ב-1970, התקיימה הופעת הבכורה שלה בתפקיד רוזינה באופרה הספר מסיביליה (Il barbiere di Siviglia), בדטרויט, שהועלתה על ידי תיאטרון האופרה של מישיגן (אנ').[7] (היא חזרה על תפקיד זה מספר פעמים, ביוסטון גרנד אופרה ב-1976 וב-1983,[8] באופרה של פסטיבל גלינדבורן ב-1981 וב-1982[9] ובמטרופוליטן אופרה ב-1982).[10] במשך שלוש שנים היא בנתה לעצמה קריירה כזמרת רסיטלים, אמנית קונצרטים ומבצעת אופרה. ב-29 ביוני 1973 היא הופיעה לראשונה בפסטיבל רווינה המפורסם מאילינוי, בתוכנית השירים של אלבן ברג בליווי התזמורת הסימפונית של שיקגו ובניצוחו של לוין. "אני לא זוכר זמרת צעירה שהלהיבה אותי יותר משמיעה ראשונה", כתב תומאס וויליס מהעיתון שיקגו טריביון. "כבר בשנות העשרים המוקדמות לחייה, היה לה חותמת ברורה בכל תנועה וטון". [11]
להקת האופרה הראשונה שהעסיקה את יואינג הייתה האופרה של סן פרנסיסקו. ב-1973 תפקידה הראשון על בימת האופרה של סן פרנסיסקו היה בתפקיד מרסדס (Mercedès) באופרה כרמן ובשנת 1974 בתפקיד ססילה (Sicle) באופרה אורמינדו (אנ') (Ormindo) שכתב פרנצ'סקו קאוואלי בשנת 1644.[12] ב-1975, מריה הופיעה באופרה של סנטה פה (אנ') באופרה מאת מוצרט כך עושות כולן (Così fan tutte) משנת 1789, בתפקיד דוראבלה Dorabella, [13] היה זה אחד התפקידים שאליו היא נקשרה במיוחד: היא זכתה לשבחים רבים בתפקיד זה, ב-1978 בפסטיבל גלינדבורן[9] והן במטרופוליטן אופרה, עם לוין על הפודיום, בשנת 1982.[10] בהיסטוריה של פסטיבל גלינדבורן, ספייק יוז זכר את דוראבלה של יואינג כ"שמחה מיוחדת, עם מתנה טבעית של תזמון ופנים קומיות קסומות", [14] ואילו עבור לוין, יואינג הייתה "הדוראבלה המצחיקה והמסוגננת ביותר שתוכל לדמיין, סנסציונית לחלוטין".[15]
ב-1976 יואינג הופיעה בתפקיד "כרובינו" (נער השליחויות, שהיה תפקיד במכנסיים = תפקיד גברי שלה) באופרה נישואי פיגארו (Le nozze di Figaro) מאת מוצרט. זה היה התפקיד ראשון שלה באירופה; היא חזרה על התפקיד זה באירופה בשנים ב-1979 וב-1980.[16] ב-14 באוקטובר 1976 בתפקיד "כרובינו" היא הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה, כמו גם הופיעה באותה הפקה ב-1977.[10] הבמאי לוטפי מנסורי, באוטוביוגרפיה שלו מזכיר את יואינג בשלב הזה בקריירה שלה כ"מצו סופרן מפתה שיכולה לשכנע את הקהל בצורה הטובה ביותר מכל אחד אחר שהכרובינו המושר בקסם הוא באמת ילד".[17] בשנת 1977 היא הופיעה בתפקיד נוסף במכנסיים של מוצרט, כאשר שרה את תפקיד "אידאמנטה" (Idamante) באופרה " אידומנאו " במסגרת האופרה של סן פרנסיסקו.[12] ב-1980 וב-1984, היא הופיעה ביצירתו השנייה של לורנצו דה פונטה כשהופיעה בתפקיד צרלינה בדון ג'ובאני, שהולחנה גם היא על ידי וולפגנג אמדאוס מוצרט, בלהקת האופרה של ז'נבה[18] וב-Met בהתאמה.[10] תפקידה השני בקול מצו-סופרן היה אנג'לינה בסינדרלה מאת רוסיני במסגרת האופרה הגדולה של יוסטון, 1979; [19] ובמסגרת האופרה של ז'נבה, 1981[18] .
ככל שהקריירה של יואינג באופרה התקדמה, בחירת התפקידים שלה הפכה לאקלקטית יותר ונפרשה על יצירות מהמאה השבע-עשרה מאת קלאודיו מונטוורדי והנרי פרסל ועד יצירות מהמאה העשרים מאת דמיטרי שוסטקוביץ' ופרנסיס פולנק. בסופו של דבר היא הרחיקה לכת עד להרפתקה אל מעבר לגבולות שלה ושרה גם כסופרן. בין התפקידים שהיא השתתפה בהם, היו התפקיד הראשי באופרה La Périchole (אנ') במסגרת האופרה של סן פרנסיסקו, 1976;[12] במסגרת האופרה של ז'נבה, 1982 ו-1983[18]; בתפקיד האחות בלאנש באופרה הדיאלוגים של הכרמליטיות במסגרת מטרופוליטן אופרה, 1977, 1978, 1979, 1980, 1981 ו-1987[20]; בתפקיד מליסנדה באופרה פליאס ומליסנדה (אנ') (Pelléas et Mélisande) במסגרת בית האופרה לה סקאלה במילנו, איטליה 1977;
[21] ובמסגרת האופרה של סן פרנסיסקו, 1979[12]; בתפקיד שרלוט באופרה ורתר, במסגרת האופרה של סן פרנסיסקו, 1978[12]; באופרה Ariadne auf Naxos (אנ') על פי הקומדיה של מולייר גם הוא באצילים, במסגרת האופרה של פסטיבל גלינדבורן, 1981;[22] ובמסגרת מטרופוליטן אופרה, 1984 ו-1985[10]; סוזנה באופרה נישואי פיגרו במסגרת האופרה של ז'נבה, 1983; [23] האופרה הלירית של שיקגו, 1987[24]; באופרה שלומית הידועה בשם סלומה במסגרת האופרה של לוס אנג'לס, 1986; [25] בית האופרה המלכותי, 1988;[26] האופרה הלירית של שיקגו, 1988[24] האופרה של סן פרנסיסקו, 1993.[12] באופרטה האלמנה העליזה במסגרת האופרה הלירית של שיקגו, 1986 ו-1987[24], באופרה טוסקה במסגרת בית האופרה המלכותי, 1991[26]. באופרה מאדאם בטרפליי במסגרת האופרה של לוס אנג'לס, 1991[27]; בתפקיד דידו באופרה דידו ואניאס במסגרת באופרה Hampton Court, 1995[28]; בתפקיד מארי באופרה ווצק במסגרת מטרופוליטן אופרה, 1997[20]; הייתה בתפקיד הראשי באופרה פדורה במסגרת האופרה של לוס אנג'לס, 1997[27]. על הופעתה באופרה שלומית היא קבלה את המחמאות החמות ביותר. בלוס אנג'לס ב-1986, היא סיימה את הסטריפ-טייז של סלומה כשצניעותה מוגנת בחוט ג'י (אנ') מוזהב, אבל בקובנט גארדן שנתיים לאחר מכן, היא ויתרה אפילו על הוויתור המינימלי הזה והפכה לאחת מזמרות האופרה הבודדות שהעזה להופיע בעירום חזיתי מלא.[3]
ב-1978 החלה מערכת היחסים של יואינג עם הבמאי האנגלי סר פיטר הול (אנ') כשהם עבדו יחד בהפקה של האופרה "כך עושות כולן" בפסטיבל גלינדבורן.[5][29] כשהול ביקר אותה בניו יורק בשנה שלאחר מכן, ידידותם עברה מטמורפוזה לרומנטיקה.[30] [31] הם נישאו בלונג איילנד ביום האהבה, 1982. [32] בתם היחידה, רבקה, נולדה שלושה חודשים לאחר מכן. [33] הול תיאר את תקופתו עם יואינג כ"שנים של תשוקה, של שיא ושפל, התרגשות וייאוש".[30] "היושרה הבוערת שלה וסירובה להתפשר לא הופכים אותה לאדם שקל לחיות איתו".[30][34] הם נפרדו ב-1988 והול החל במערכת יחסים עם ניקי פריי, דוברת לעיתונות בתיאטרון הלאומי של לונדון.[35] ב-1990 הול ויואינג התגרשו רשמית. [36] יואינג מעולם לא נישאה בשנית, אבל בשנותיה האחרונות ניהלה מערכת יחסים אפלטונית עם אמיר חוסינפור, במאי וכוריאוגרף יליד טהראן.[35]
בשנת 2003, יואינג התגוררה בסאסקס, אנגליה. [37] יואינג נפטרה מסרטן בבית מגוריה ליד דטרויט ב-9 בינואר 2022, בגיל 71.[2] [38]
הדעות על יואינג היו מגוונות ביותר. הבמאי לוטפי מנצורי חשב שהיא "מוכשרת מאוד", אבל תיאר את התנהלותה בהפקה של סאלומה ב-1993 במסגרת האופרה של סן פרנסיסקו כ"סיוט...היא הפכה לקשה, עקשנית וטועה. בקטעים הקלים יותר, היא הייתה גוררת את המקצבים, ואז ממהרת כמו מטורפת בחלקים הקשים יותר..." היא הייתה נשואה לסר פיטר הול באותה תקופה, היא ציפתה שיפנו אליה בשם 'ליידי הול', אך יום אחד, שמה שלט על חדר ההלבשה שלה שאומר שאסור לדבר אתה בכלל" .[17] בשנת 1986 המבקר וההיסטוריון המוזיקלי פיטר ג'י דייוויס גינה את ההופעה שלה במסגרת המטרופוליטן אופרה באופרה כרמן כ"צוענייה מטומטמת שאולי נחתה מהירח. . [39] סיימון ראטל שיבח אותה כ"שחקנית השירה הכי מעניינת של הבמה".[40] ג'יימס לוין לא הפסיק להעריץ אותה: "היה לה את כל המתנה: מבריקה על הבמה, מוזיקאית מבריקה וגוון קול בולט מאוד. מריה היא אמנית המסוגלת לשיר כל שפה, כל סגנון, רסיטל, אורטוריה, אופרה, כל העסק".[15] גם פיטר הול היה תמיד נלהב מאמנותה של יואינג כפי שהיה כששיתף אתה פעולה לראשונה. "כל ההוויה שלה עוסקת בהופעה ובהופעה אמיתית. היא יכולה לעבוד רק במחויבות ובכנות מוחלטת... ההופעות שלה מלבבות. גם אם אתה לא אוהב אותן, אתה לא יכול להתעלם מהן... יש אנשים שלא יכולים להתייחס אליה בחום".[30] "היא לא אמנית מנומסת ולא חיה את חייה ברוגע. אני אוהב אותה בגלל זה".[34]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.