מפת מיטשל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מפת מיטשל (באנגלית: Mitchell Map) היא מפה שיצר ג'ון מיטשל (1711–1768), וראתה אור מספר פעמים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18. מפת מיטשל שימשה כמקור מפתי ראשוני במהלך אמנת פריז להגדרת גבולותיה של ארצות הברית לאחר העצמאות. המפה נותרה חשובה לפתרון סכסוכי הגבול בין ארצות הברית לקנדה במחלוקת שונות במשך שנים רבות, כמו בנושא הדייג במפרץ מיין.[1] מפת מיטשל היא המפה המקיפה ביותר של מזרח צפון אמריקה שנעשתה בתקופה הקולוניאלית. אורכה 2.0 מ' ורוחבה מטר וחצי.