מפשעה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המִפשׂעה היא קו החיבור של החלק הפנימי בירך עם הבטן התחתונה והאזורים הסמוכים לקו זה. היא השטח החלול שבין החלק התחתון של הבטן והחלק העליון של הירך, המקום בגוף, שהרגלים נפרדות ממנו בפסיעה.[1] אזור המפשעה מכיל שרירים, עצבים, כלי דם, בלוטות לימפה ותעלה המעבירה מבנים מהאגן אל חיץ הנקבים (בלעז פרינאום, TA:Perineum - מיוונית: περίνεος). בשל פעולותיה הרבות, המפשעה מועדת לפציעות שונות, במיוחד אצל ספורטאים המבצעים תנועות פתאומיות או חוזרות ונשנות של הגפיים התחתונות. המפשעה כוללת בין היתר את אברי המין החיצוניים. אף על פי שמילה זו נמצאת בשימוש רחב, היא לא מהווה הגדרה אנטומית פורמלית.
איור של אזור המפשעה | |
שיוך | ירך |
---|---|
תיאור ב | המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון |
מזהים | |
לטינית (TA98) | regio inguinalis |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A01.2.04.006 |
TA2 (2019) | 262 |
FMA | 24040 |
קוד MeSH | A01.923.047.365 |
מזהה MeSH | D006119 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0018246 |
המילה מופיעה כבר בתנ"ך, בספר דברי הימים א: ”וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִיד וַיְגַלְּחֵם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד הַמִּפְשָׂעָה וַיְשַׁלְּחֵם” (ספר דברי הימים א', פרק י"ט, פסוק ד').