מעשים וימים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מעשים וימים (לפי שפאן) או עבודות וימים (לפי תרגומו המאוחר יותר של שבתאי) (ביוונית: Ἔργα καὶ Ἡμέραι) הוא שיר דידקטי-אנתרופולוגי של כ-800 שורות מאת הסיודוס.
השיר נכתב כפי הנראה סביב שנת 700 לפני הספירה ובו מנחה הסיודוס את אחיו פֵּרְסֵס בעבודות החקלאיות ומטיף לו מוסר איך עליו לחיות את חייו.
הסיודוס מתאר סכסוך משפטי בינו לבין אחיו בעניין ירושת אביהם, שבו הפסיד הסיודוס כנראה בגלל שופטים לא צודקים שאת החלטתם הוא תוקף בשירתו. פרסס מתואר כהולל חסר אחריות, והשיר ממוען אליו ללמדו אורח חיים הגון ונבון של איכר בן התקופה, מתוך מחשבה שעדיף ללמד אותו את מעלותיה של עבודה ולהקנות לו חכמה אשר תוכל לסייע לו בייצור הכנסה. הדרך להבנת היצירה היא הבנת מערכת היחסים בין האחים.
ביצירה מתוארת, בין השאר, תקופת תחילת האנושות, ובשיאה תור הזהב שבו היו האנשים בני אלמוות וחיו בשלום וברווחה על אדמתם.