מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית
ציוד מכני הנדסי והמערך המפעיל אותו בחיל ההנדסה הקרבית של צה"ל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מפעיל מערך נרחב של ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) הפועל הן בשגרה והן בעת מלחמה, הן בעורף והן בחזית. מערך הצמ"ה מורכב מיחידות צמ"ה לוחמות (אותן מפעיל חיל ההנדסה), יחידות צמ"ה עורפיות, מערך הכשרה (קורס צמ"ה בבית הספר להנדסה צבאית), ומערך אחזקה וחימוש (כאצ"ה של חיל החימוש). יחידות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) וכלי סער ופריצה בשדה הקרב, ומבצעות מגוון משימות: עבודות עפר, בנייה בחזית ובעורף, בניית ביצורים, הקמת מגננים, סלילת דרכים, פריצת מכשולים, פריצת ופתיחת צירים, פינוי מוקשים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי, הריסת מתקני ותשתיות אויב, הריסת מבנים, הריסת בתי מחבלים, סיוע בלוחמה בשטח בנוי, וחילוץ כלי רכב ורק"מים תקועים.
יחידות הצמ"ה מפעילות כלים הנדסיים רבים: דחפורים ממוגנים (העיקרי שבהם הוא ה-D9 המשוריין), מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים ממוגנים, מקדחי-בורות, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים, טנקי גישור, משאיות עפר, וציוד בנייה. בצה"ל פועלים אף מספר כלי צמ"ה הנשלטים מרחוק.
למרות שמאז מלחמת לבנון הראשונה הוגדרו מפעילי הצמ"ה כלוחמים, רק בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך מערך הצמ"ה בתפישת הפיקוד הצה"לי ממערך קרבי מסייע למערך לוחם הנמצא בחזית. כלי הצמ"ה המשוריינים התגלו כחיוניים ללוחמה בטרור וללוחמה בשטח בנוי, ואף הדגימו את יכולתם להכריע את האויב, כפי שקרה בקרב בג'נין במבצע חומת מגן (2002). מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן הראו אף הם את חשיבות מערך הצמ"ה להכרעת המערכה ותרמו להכרה בחשיבות מערך הצמ"ה וכתוצאה מכך להתעצמותו.
בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות של חיל ההנדסה פועלות בצה"ל גם יחידות צמ"ה עורפיות חוץ-חיליות, שעוסקות רק בבנייה ובעבודות עפר בעורף, כגון יחידת הבינוי של חיל האוויר הישראלי.