Loading AI tools
נשיא איראן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסעוד פֶּזֶשְכִּיָאן (בפרסית: مسعود پزشکیان; נולד ב-29 בספטמבר 1954) הוא נשיא איראן. מנתח לב במקצועו ופוליטיקאי הנחשב לרפורמיסט.
_(cropped).jpg) | |||||||||
| פזשכיאן, 2024 | |||||||||
| לידה |
29 בספטמבר 1954 (בן 70) מהאבאד, המדינה האימפריאלית של איראן | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 איראן | ||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת תבריז למדעי הרפואה האוניברסיטה למדעים רפואיים של איראן | ||||||||
| עיסוק | מנתח לב, פוליטיקאי | ||||||||
| מפלגה | פוליטיקאי עצמאי | ||||||||
| בן או בת זוג |
Fatemeh Majidi (?–1994)  | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ייצג את מחוז הבחירות של תבריז, אוסקו ואזארשהר בפרלמנט של איראן וכיהן כסגן יושב ראש הפרלמנט בשנים 2016–2020. כיהן כשר הבריאות והחינוך הרפואי בשנים 2001–2005 בממשלתו של מוחמד ח'אתמי.
התמודד בבחירות לנשיאות 2013, אך פרש. התמודד שוב בבחירות 2021, אך מועמדותו נפסלה. ניצח בסיבוב שני בבחירות לנשיאות איראן 2024, שהתקיימו בעקבות התרסקות מסוקו של הנשיא הקודם אבראהים ראיסי ב־19 במאי 2024.[1]
פזשכיאן נולד במהבאד ב-1954, לאב איראני אזרבייג'אני שנולד בקסר-י שירין, ולאם כורדית-איראנית. בשנת 1973 עבר לזבול כדי למלא את חובת הגיוס שלו. בתקופה זו החל להתעניין ברפואה. לאחר שסיים את שירותו, חזר למחוז הולדתו, שם החל בלימודי רפואה וסיים תואר ברפואה כללית. במהלך מלחמת איראן–עיראק (1980–1988) ביקר לעיתים קרובות בקווי החזית, שם היה אחראי על שליחת צוותים רפואיים ועבד כלוחם וכרופא. הוא סיים לימודי רפואה כללית בשנת 1985, והחל ללמד פיזיולוגיה במכללה לרפואה.
לאחר המלחמה המשיך בלימודיו, והתמחה בכירורגיה כללית באוניברסיטת תבריז למדעי הרפואה. ב-1993 קיבל תת-התמחות בכירורגיית לב מאוניברסיטת איראן למדעי הרפואה. מאוחר יותר הפך למומחה בניתוחי לב, ובעקבות זאת התמנה לנשיא אוניברסיטת תבריז למדעי הרפואה ב-1994, וכיהן בתפקיד במשך חמש שנים.[2]
הוא סיים קורסי ניהול בארצות הברית, בבריטניה, בשווייץ ובתאילנד.[3][4]
הקריירה הפוליטית של פזשכיאן החלה כשהצטרף לממשלתו של מוחמד ח'אתמי כסגן שר הבריאות בשנת 1997. הוא מונה לשר הבריאות ארבע שנים לאחר מכן, וכיהן בתפקיד בשנים 2001–2005. מאז נבחר חמש פעמים לפרלמנט האיראני כנציג מחוז תבריז, ושימש כסגן יו"ר הפרלמנט הראשון בשנים 2016–2020.
פזשכיאן הוא מורה לקוראן, ובקיא בנהג' אל-בלאע'ה, שהוא טקסט מרכזי בקרב המוסלמים השיעים. הוא חבר בחברה לידידות איראן–טורקיה.[5]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות איראן 2024בבחירות לנשיאות 2013 פזשכיאן התמודד אך פרש, והתמודד שוב בבחירות 2021, אך מועמדותו נפסלה.
ב-2024 נערכו בחירות לנשיאות איראן לאחר שנשיא איראן הקודם, אבראהים ראיסי, נהרג בהתרסקות מסוקו. תוצאות הסבב הראשון של הבחירות הובילו לקרב 'ראש בראש' בין פזשכיאן, המזוהה עם הזרם הרפורמיסטי באיראן, לסעיד ג'לילי, שדוגל בקו שמרני. בסבב הראשון זכה פזשכיאן במספר הקולות הגדול ביותר, וג'לילי קיבל מעט קולות פחות ממנו, אך כיוון שאיש מהם לא זכה, ביותר מ-50% בסיבוב הראשון, כנדרש, נערך סיבוב שני בין השניים ב-5 ביולי.[6]
בתום הסיבוב השני בבחירות לנשיאות באיראן, פזשכיאן גבר על ג'לילי ונבחר לנשיא איראן.[7] פזשכיאן הוא הנשיא הראשון מאז שנת 2005 שנחשב לרפורמיסט. הוא נכנס לתפקידו ב-28 ביולי 2024.[8] ב-30 ביולי התקיים טקס השבעתו לנשיאות.[9]
אשתו של פזשכיאן הייתה רופאת נשים. בשנת 1993 הוא איבד את אשתו ואת אחד מילדיו בתאונת דרכים. הוא גידל לבדו את שני בניו ובתו הנותרים, ולא נישא בשנית.[10] בתו, זהרה פזשכיאן, היא בעלת תואר שני בכימיה מ-SUT, ועבדה בתחום הפטרוכימיה לפני שממשלת רוחאני עלתה לשלטון.
פזשכיאן הוא תומך של משמרות המהפכה, וכינה את משמרות המהפכה הנוכחיים "שונים מן העבר". הוא גינה את הכרתה של ארצות הברית במשמרות המהפכה כארגון טרור בשנת 2019. לאחר הפלת המל"ט האמריקאי על ידי איראן ב-2019, תיאר את פעולתם של משמרות המהפכה כ"אגרוף חזק לפיותיהם של מנהיגי אמריקה הפושעת". בפגישה באוניברסיטה ובתגובה לביקורות מסוימות, לבש פזשכיאן את מדי משמרות המהפכה, ואמר כי ילבש אותם שוב.[11][12]
פזשכיאן מתח ביקורת על המערכת השלטונית מספר פעמים. במהלך ההפגנות לאחר הבחירות לנשיאות של 2009, בנאום שנשא, מתח ביקורת על אופן ההתייחסות למפגינים. בנאומו הזכיר את דבריו של האימאם השיעי הראשון (עלי בן אבי טאלב) שכוונו אל מאלכ אל-אשתר: "אל תתנהג כלפי האנשים כחיית פרא".[13]
פזשכיאן סבר שהשיטה שבה ניהלה איראן את ההפגנות ב-2018 "שגויה מבחינה מדעית ואינטלקטואלית". הוא האשים את המערכת במדינה בכל האירועים ואמר: "היינו צריכים לפעול טוב יותר". לאחר ההפגנות ב-2022 בעקבות מותה של מהסה אמיני, דרש פזשכיאן להקים צוות הערכה והבהרות בנוגע לאירוע. אף על פי שראה את דרך ההתמודדות עם המפגינים ומשפטם כמנוגדים לחוקה ודרש שהנאשמים יראו עורכי דין, פרסם מאוחר יותר הצהרה שבה גינה את ההפגנות ולא ראה בהן אינטרס של העם.[14]
פזשכיאן דורש ליישם את סעיף 15 של החוקה האיראנית עבור כל העדות האתניות. עיקרון זה אומר: "השפה והכתב הרשמי והמשותף של העם באיראן הם פרסית. מסמכים, התכתבויות, טקסטים רשמיים וספרי לימוד חייבים להיות בשפה ובכתב אלו, אך השימוש בשפות מקומיות ואתניות בעיתונות ובתקשורת ההמונים והוראת הספרות שלהם בבתי הספר אפשרית, יחד עם השפה הפרסית". הוא טען שיישום העיקרון הזה מפחית את המוטיבציה של בדלנים ומתנגדי משטר. פזשכיאן תומך גם בהוראת השפה האזרית בבתי ספר איראניים.[15]
מסעוד פזשכיאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מסעוד פזשכיאן, ברשת החברתית LinkedInSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
