מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה)

מנזר האחיות ציון הוא מתחם של מנזר וכנסייה השייכים למסדר האחיות ציון ושוכנים ברחוב ויה דולורוזה ברובע המוסלמי, העיר העתיקה, ירושלים. במתחם שרידים רבים שזוהו בטעות כשייכים לפסיון של ישו. החוקרים כיום תמימי דעים כי מדובר בשרידים חשובים ונדירים מראשיתה של העיר הרומית איליה קפיטולינה במאה השנייה לספירה ואין להם כל קשר למשפטו וצליבתו של ישו שנערכו יותר ממאה שנים קודם לכן.

מנזר האחיות ציון

מידע כללי
סוג	מסדר נזירות, כנסייה קתולית
כתובת	ויה דולורוזה
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1857
תאריך פתיחה רשמי	1857
קואורדינטות	31°46′49″N 35°14′00″E
מפת הרובע המוסלמי

מנזר אחיות ציון - הכיפה בגג הכנסייה

מנזר נוסף של האחיות ציון נמצא בכפר עין כרם במערב ירושלים.

תיאור המתחם והחפירות במקום

מנזר האחיות ציון נבנה ביוזמתו של אלפונס רטיסבון, יהודי מומר משטראסבורג. ב-1855 הגיע רטיסבון ארצה יחד עם אחיו, תאודור, שהתנצר מספר שנים לפניו, כדי להקים קהילה דתית שמטרתה לנצר יהודים. הקהילה שהקימו נקראת קהילת "אחיות ציון" (בצרפתית Les Soeurs de Notre-Dame de Sion, "אחיות גבירתנו מציון" על שמה של מרים אם ישו - היא גבירתנו מציון). רטיסבון הצליח לרכוש את ה"אקה הומו" וסביבתו שהיו זרועים עיי חורבות ב-1857 ובנה במקום כנסייה ומנזר.

הכנסייה נבנתה על ידי אדריכל צרפתי נודע והיא נחנכה ב-1868. הכנסייה בנויה בסגנון רומי ביזנטי ותוכננה כך שתתאים לשרידים הקדומים שבמקום: חלקה הצפוני של קשת אקה הומו ומתלול האנטוניה. מזבח הכנסייה ניצב לפני הקשת הצפונית של שער הניצחון הרומי שעמד במקום. השער נבנה כנראה על ידי אדריאנוס, אולי כשער כניסה לפורום המזרחי של איליה קפיטולינה. חלקה המרכזי של הקשת יוצא לרחוב ונחשב במשך זמן רב, בטעות, למקום שבו פונטיוס פילאטוס הציג את ישו בפני קהל היהודים באומרו "הנה האיש", בלטינית "אקה הומו".

עיקר השרידים נחשפו בשנות ה-60 של המאה ה-19, בעת בניית המנזר, ותיאורם נמסר על ידי הארכאולוג שארל קלרמון-גנו. בשנות השלושים של המאה העשרים נערכו במנזר חפירות מדעיות בפקוחו של מנהל בית הספר הצרפתי למקרא ונסן ובהשתתפות הפעילה של הנזירות. בדיקות נערכו במקום גם בשנת 1972 על ידי האב בנואה הדומיניקני ושוב בשנות השמונים במסגרת שימור ושחזור האתר.

בחלק האחורי של הכנסייה קיר גובה, עשוי סלע, שנחשב לחלק הצפוני של הכניסה לאנטוניה. סמוך למתלול גרם מדרגות המוליך לשני חדרי משמר, במקום שהרומאים השגיחו על הנכנסים והיוצאים מהמצודה. מהמערה ירידה לקריפטה קטנה שנחפרה לפני זמן לא רב. בסמוך נראים שרידי הרצפה מהתקופה ההרודיאנית, או מתקופת איליה קפיטולינה בה חריצים למניעת החלקת הסוסים. פתח עגול מעל למערה השנייה מעיד כי הוא שימש כבור מים בתקופה הביזנטית.

בריכת הסטרותיון

ערך מורחב – בריכת הסטרותיון

בריכת הסטרותיון

מהכנסייה ממשיכים ימינה ומגיעים לגרם מדרגות אשר משמאלו פינת עמוד בצורת לב. בפינה הימנית מתחת לגרם המדרגות נמצאת הכניסה המוליכה לבריכה הגדולה מהתקופה ההרודיאנית. הבריכה מזוהה עם בריכת הסטרותיון הקשורה למצודת אנטוניה (מלחמות היהודים ה, יא, ד). הבריכה מרשימה בגודלה (53X15 מטר); היא חצובה בסלע ומחולקת באמצעות קיר לשתי בריכות מקבילות מכוסות בקמרונות (את הבריכה השנייה ניתן לראות דרך פתח קטן ברצפה מתחת לרצפת הליתוסתרטוס). הבריכה התמלאה מדי חורף עד למדרגות התחתונות, אך החל משנת 2006 היא ריקה.

משמאל לגרם המדרגות היורד לרצפת הליתוסתרטוס מוזיאון קטן וכן דגמים שונים המשמשים אמצעי המחשה להבנת המקום: דגם של מצודת אנטוניה, מפת תבליט של ירושלים של האב ונסן, התוואי של דרך הייסורים בתקופת בית שני ועוד.

הליתוסתרטוס

בחפירות נמצאו אבנים גדולות מחורצות שהן חלק מהליתוסתרטוס שנמשך מכאן לקפלת כפיית הצלב, התחנה השנייה בויה דולורוזה. הליתוסתרטוס הוא לפי המסורת חלק מאותה רצפה שעליה נערך משפטו של ישו. הפירוש האטימולוגי של ליתוסתרטוס הוא "המקום המרוצף" ("ליתוס" משמעו אבן ו"תרוטוס" משמעו להשתרע). הארכאולוגים תמימי דעים כי אין מדובר בריצוף מתקופת בית שני כי אם בריצוף רומאי מתקופת איליה קפיטולינה, מהמאה השנייה לספירה.

משחק המלך

אחד הממצאים המרתקים ביותר שנמצאו בשטח החפירות של המנזר הוא סדרת משחקים שאותם חרטו החיילים הרומאים על האבנים להעברת שעות הפנאי. בין הקווים ניתן להבחין בדגמים גאומטריים שונים ודמויות סמליות. המעניין מביניהם הוא "משחק המלך": הבסילאוס (ביוונית: מלך) המסומל על ידי כתר המופיע גם על מטבעות אותה תקופה. ליד הכתר אות B, האות הראשונה במילה "בסילאוס". ממקום זה קו החיים חוצה את המשחק ומתפתל לאחר מכן לפני שהוא נחתך על ידי חרב מעוגלת.

החיילים נהגו להעביר את זמנם במשחקים מעין אלו בעזרת קובייה (אחדות מהקוביות מעצם נמצאו בחפירות). בחגיגות הסאטורנליה, חגיגות יום לידתו של אל השמש, היו עורכים לעיתים מעין קרנבל. בחצר מיוחדת נהגו לשחק במלך בובה ולשים אותו לצחוק וללעג במשך שבוע תמים ולאחר מכן להורגו. לאור זאת ניתן אולי להבין טוב יותר את אשר עבר על ישו כאשר היה בידי החיילים הרומאים באנטוניה. כאן ניתנה בידי החיילים הזדמנות לשחק את משחקם ב"מלך חי".

במנזר אחיות ציון אכסניה לצליינים, בית ספר ואולפן ללימוד עברית וערבית. ההכנסות מחנות הספרים שבמקום משמשות בין השאר לתמיכה בבית הספר לבנות.

ראו גם

• מנזר האחיות ציון (עין כרם)
• קשת אקה הומו

לקריאה נוספת

• אלי שילר, דרך הייסורים, 1980
• אפרים שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, כרך 2
• רות דנון, אחות ציון, הוצאת סטימצקי, 2014

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנזר האחיות ציון בוויקישיתוף

• אתר קהילת האחיות ציון