ממלכת מזרח אנגליה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ממלכת מזרח אנגליה (באנגלית עתיקה: Ēast Engla Rīce ובלטינית: Regnum Orientalium Anglorum) הייתה אחת משבע הממלכות שהתקיימו באנגליה בתקופת ההפטרכיה, בין סוף השלטון הרומאי במאה ה-5 ועד לאיחודה של הארץ לממלכה אחת תחת כתר אחד במאה ה-10. מזרח אנגליה שכנה לחופי הים הצפוני בחצי האי מזרח אנגליה. היא גבלה בממלכת מרסיה האנגלית במערב ובממלכת אסקס הסקסונית בדרום.
| |||
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | מונרכיה אבסולוטית | ||
ראש מדינה | מלך מזרח אנגליה | ||
מלך מזרח אנגליה | ואפינגאס | ||
שפה נפוצה |
אנגלית עתיקה לטינית | ||
עיר בירה | רנדלשם, סאפוק | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | המאה ה-6 | ||
חסות של מרסיה חידוש הריבונות פירוק |
798 825 869 | ||
תאריכי פירוק | 917 | ||
ישות יורשת | ממלכת דנמרק מזרח אנגליה הדנית | ||
דמוגרפיה | |||
דת | פגניות, נצרות | ||
מזרח אנגליה הוקמה בשלהי המאה ה-6 על ידי האנגלים, אשר פלשו לאזור מצפון גרמניה במהלך המאה ה-5. במקור הייתה האוכלוסייה פגנית בעיקרה, אך התנצרה תחת מלכותו של ראדוולד, סביב שנת 604. לאחר כמה עשרות שנים של קיום ריבוני יציב יחסית, לאורך רוב שנות קיומה התקיימה מזרח אנגליה בצילה של מרסיה, שכנתה הגדולה ממערב. זאת, כאשר מפעם לפעם היא הפכה למדינת חסות שלה, תוך כדי ניסיונות חוזרים ונשנים של מזרח אנגליה להשתחרר ממצב זה. בשנת 869 נכבשה הממלכה על ידי ויקינגים דנים, אשר הקימו על חורבותיה של הממלכה את ממלכת מזרח אנגליה הדנית, אשר היוותה את חלקו הדרומי של אזור הכיבוש הדני באנגליה – הדיינלאו. כחמישים שנה מאוחר יותר, בשנת 918, נכבשה מזרח אנגליה על ידי ממלכת וסקס, אשר מיזגה את הממלכות אל ממלכת אנגליה.