Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמה ושלום היא היצירה הגדולה ביותר של משה סעידי, והושלמה בשנת 1969.
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | משה סעידי |
| תאריך יצירה | 1969 |
| טכניקה וחומרים | אריח קרמיקה |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 1550 |
| גובה | 550 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | בית הקיבוץ הארצי, רחוב לאונרדו דה וינצ'י 13, תל אביב |
בשבע קומות "בית הקיבוץ הארצי" (כיום: בית התנועה הקיבוצית) - מטה התנועה שנחנך בתל אביב ב-1969 בתכנונו של האדריכל שמואל מסטצ'קין, לרבות בשלוש קומות המרתף ובחצר המבואה, שולבו עשרות רבות של יצירות אמנות שהוזמנו במיוחד מאמני התנועה, כל אחד על פי דרכו וסגנונו[1]. היצירה המרשימה ביותר בבניין, כזו המהווה הישג בשילוב של אמנות באדריכלות, הוקמה באולם ההתכנסויות שבקומה התחתונה בבניין. זהו קיר קרמיקה שמורכב מכמה מאות חלקי קרמיקה ומשתרע על פני כל שטח הדופן המרכזית של האולם, יותר מ-70 מ"ר שטחה של היצירה.
כקיר המשמש רקע לכנסים, לטקסים ולאירועים שנועדו להתקיים באולם, בחר סעידי ליצור יצירה שתהווה תפאורה ונוכחת להתרחשויות בו. הוא נמנע מלעסוק בערכי התנועה או הקיבוץ, אך עם זאת בחר לעסוק ב"מלחמה ושלום", השם שהעניק לעבודה. ניתן למצוא קשר בין נושא היצירה להדי מלחמת ששת הימים, שהשפעתה אז הייתה עדיין רבה. עם זאת, סעידי הקפיד לכל אורך דרכו שלא לעסוק ביצירותיו בנושאים אקטואליים, אלא ביקש לייצג ערכים אוניברסליים, מתוך גישה רחבה ועל-זמנית. חלקה הימני של העבודה מתייחס לנושא השלום, והוא מכיל אלמנטים סמליים של שלום וצמיחה. ואילו החלק השמאלי מתייחס למלחמה, ומכיל אלמנטים של אובדן וקמילה. שמונה סצנות מרכיבות את העבודה, כשבין אחת לרעותה השתמש סעידי באריחים ארכיטקטוניים הנדמים כעמודים, והסצנות מופיעות כמו מבעד לפתחי חלונות אנכיים, ההולכים וצרים ככל שמתרחקים ממרכז הקיר[2].
הדומיננטיות של העבודה באולם היא רבה. הדבר דומה במהותו לתגובה שעורר קיר האמנות שאי שלום ירושלים שיצר האמן דני קרוון באולם מליאת הכנסת בירושלים, שלוש שנים קודם לכן. קרוון, שאף הוא היה חבר קיבוץ – גם אם רק תקופה קצרה, יצר במהלך שנות ה-60 סדרה של קירות אמנות מבטון, למשל בבית המשפט בתל אביב, במעונות הסטודנטים ובמכון ויצמן למדע ברחובות. אלא שבשונה מקרוון, שבחר לצמצם באולם המליאה בכנסת את המבע האמנותי לחלק המרכזי בקיר בלבד, ובו עשה שימוש בגופים גאומטריים מופשטים, סעידי בחר לתת ביטוי אמנותי בכל חלקי הקיר, תוך שימוש באלמנטים סמליים[2].
האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ואדריכל ראשי במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי, מיעט לשלב אמנות בבניינים שתכנן וביכר להותיר את הבניינים נקיים מקישוטים חסרי ערך שימושי מובהק. המהלך שננקט בבית הקיבוץ הארצי חרג לשיטתו והוביל לעומס. עם זאת, את קיר האמנות שיצר סעידי העריך והוקיר ובהמשך אף שיתף עמו פעולה בעבודות נוספות שתכנן. לסעידי היה קיר האמנות שיצר בבית הקיבוץ הארצי לעבודת הקיר הגדולה והמורכבת ביותר שיצר לאורך שישה עשורים של יצירת קירות אמנות מקרמיקה[3].
תחילה יצר סעידי בסטודיו שבקיבוצו דגם בקנה מידה 1:10, המאפשר לחשב את מרחקי הראייה והזוויות, גוונים, כיווני אור וחלוקת השטח לאלמנטים. לאחר מכן יוצרו בסטודיו חלקי הקיר השונים באמצעות תבנית, מכבש, ייבוש במשך שבוע בטמפרטורה של 70 מעלות ותנור שריפה בטמפרטורה של 1,040 מעלות. לבסוף הובאו החלקים הרבים אל בית הקיבוץ הארצי והורכבו באתר בתיאום עם קונסטרוקטור[4].
בשנת 2021 עזבה התנועה הקיבוצית את הבניין שהושכר כולו לחברת אמפה נדל"ן. במסגרת זו פורקו כל יצירות האמנות ששולבו בבניין ונוצרו בידי אמנות תנועת הקיבוץ הארצי. יצירות אלה נארזו ונשלחו לגבעת חביבה שם הן צפויות להיקבע מחדש בבניינים השונים. בשל גודלה ומורכבותה של היצירה "מלחמה ושלום" הוסכם כי היא תישאר באתר ולא תפגע.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
