מיקרופלסטיק
חתיכות קטנות של פלסטיק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מיקרופלסטיק (באנגלית: Microplastics) הוא אוסף גדול של חומרים פלסטיים המופיעים כפיסות זעירות, סיבים וחלקיקים, שגודלם יכול לנוע מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים בודדים.[1] המיקרופלסטיק יכול להיכנס לגוף בעלי החיים והאדם דרך בליעה, נשימה ודרך העור.[2] על פי הגדרת מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית (NOAA), מיקרופלסטיק הם חלקיקים מכל סוג של פלסטיק באורך של פחות מ-5 מ"מ.[3] החלקיקים מזהמים באמצעות כניסה למערכות אקולוגיות טבעיות ממגוון מקורות, כולל מוצרי קוסמטיקה, ביגוד, אריזות מזון ותהליכים תעשייתיים.[3][4]
המונח מאקרופלסטיק משמש להבדיל בין מיקרופלסטיק לפסולת פלסטיק גדולה יותר, כגון בקבוקי פלסטיק או חתיכות פלסטיק גדולות יותר. שני סיווגים של מיקרופלסטיק מוכרים כיום. מיקרופלסטיק ראשוני כולל כל חלקיקי פלסטיק שגודלם הוא 5 מ"מ או פחות עוד לפני שהם נחשפים לסביבה.[4] אלה כוללים מיקרופייבר מבגדים, מיקרו-חרוזים וכדורי פלסטיק.[5][6][7] מיקרופלסטיק שניוני נובע מפירוק של מוצרי פלסטיק גדולים יותר באמצעות תהליכי בליה טבעיים לאחר כניסה לסביבה.[4] מקורות אלה של מיקרופלסטיק שניוני כוללים בקבוקי שתייה, רשתות דיג, שקיות פלסטיק ובלאי צמיגים.[7][8][9][10] שני הסוגים קיימים בסביבה ברמות גבוהות, במיוחד במערכות אקולוגיות מימיות וימיות, שם הם גורמים לזיהום מים.[11] 35% מכל המיקרופלסטיק באוקיינוס מגיעים מטקסטיל, בעיקר בשל שחיקה של בגדים על בסיס פוליאסטר, אקריליק או ניילון, לעיתים קרובות במהלך תהליך הכביסה.[12][13] עם זאת, מיקרופלסטיק מצטבר גם באוויר ובמערכות אקולוגיות יבשתיות.
מכיוון שפלסטיק מתכלה לאט (לעיתים קרובות במשך מאות שנים),[14] למיקרופלסטיק יש סבירות גבוהה לבליעה, שילוב והצטברות בגופם וברקמות של אורגניזמים רבים. הכימיקלים הרעילים שמגיעים הן מהאוקיינוס והן מהנגר יכולים גם להגיע לחלקים מאוחרים יותר בשרשרת המזון, בתהליך שנקרא ביו מגניפיקציה (אנ').[15][16] במערכות אקולוגיות יבשתיות, הוכח כי מיקרופלסטיק מפחית את החיוניות של מערכות אקולוגיות בקרקע ומפחית משקל של תולעי אדמה.[17] המחזור והתנועה של המיקרופלסטיק בסביבה אינם ידועים במלואם, אך כעת מתבצע מאמץ לחקור את התופעה.[4] סקרים של משקעי אוקיינוס בשכבות עמוקות בסין ב-2020 הראו נוכחות של פלסטיק בשכבות עתיקות שקדמו בהרבה להמצאת הפלסטיק, מה שעלול להעיד על הערכת-חסר של מיקרופלסטיק בסקרי אוקיינוס מדגמי פני השטח.[18] חלקיקי מיקרופלסטיק נמצאו גם באוויר בהרים בגובה 2800 מטרים, במרחקים גדולים ממקור הזיהום.[19]
מיקרופלסטיק נמצאו גם בדם בני-אדם, אם כי השפעתו אינה ידועה.[20][21]