מיניות בגיל ההתבגרות
שלב בהתפתחות האדם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מיניות בגיל ההתבגרות הוא השלב של התפתחות האנושית בו מתבגרים חווים וחוקרים את מיניותם. ההתעניינות במיניות גוברת במהלך תחילת שלב ההתבגרות המינית והמיניות היא לרוב חלק חיוני בחייהם של בני נוער.[1] עניין מיני יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים כגון פלירטוטים, נשיקות, אוננות או קיום יחסי מין עם בן/בת זוג. עניין מיני בקרב מתבגרים, בדומה למבוגרים, יכול להשתנות מאוד מאדם לאדם ומושפע בין היתר מהנורמות והמוסריות הקיימת בתרבות, מהחינוך המיני שקיבל המתבגר, וכמו גם מהנטייה המינית של המתבגר ומהחוקים הקיימים כגון חוק גיל ההסכמה.[2]
באופן כללי פעילות מינית קשורה בסיכונים שונים. הסיכונים הכרוכים בקיום יחסי מין כוללים היריון לא רצוי והידבקות במחלות מין כגון HIV (איידס), זיבה, כלמידיה ועוד.[3] ניתן להפחית סיכונים אלו על ידי קיום יחסי מין בטוחים ושימוש באמצעי מניעה כגון קונדום, גלולות למניעת הריון וכו'. שימוש באמצעי מניעה מסייע להקטין באופן מהותי את הסיכון להיכנס להריון (או להכניס את בת הזוג להריון).
ישנם סיכונים גבוהים יותר הכרוכים בפעילות מינית בקרב מתבגרים צעירים משום שמוחם עדיין אינו בוגר מבחינה עצבית. בנוסף לכך, אזורים מסוימים באונה הקדמית של מוחם ובהיפותלמוס אשר חשובים לשליטה עצמית, לדחיית סיפוקים מידיים וכמו גם לניתוח סיכונים פוטנציאלים עדיין אינם מפותחים באופן אופטימלי. אזור קליפת המוח הקדם חזיתית במוח האנושי מפותח באופן אופטימלי רק בראשית שנות העשרים עד סביבות גיל 25.[4][5] בשל כך מתבגרים צעירים בדרך כלל פחות מוכנים מאשר אנשים מבוגרים לקבל החלטות נבונות ולהבין היטב את ההשלכות והסיכוניים האמיתיים הכרוכים בפעילות מינית.[6]