Loading AI tools
מיליצייה אסלאמיסטית בפיליפינים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיליציית מאוטה (בפיליפינית: Maute group), הידועה גם בשם המדינה האסלאמית בלאנאו, הייתה מיליציה אסלאמיסטית קיצונית של בני המורו הפעילה בפיליפינים, ומורכבת ברובה מפעילים ג'יהאדיסטים לשעבר בחזית השחרור האסלאמית של המורו ומלוחמים זרים מדרום-מזרח אסיה. מנהיג ומייסד המיליציה הוא עבדאללה מאוטה, והיא פעלה בעיקר במחוז לאנאו דל סור באי מינדנאו שבדרום הפיליפינים בו נמצאת אוכלוסייה מוסלמית גדולה. המטה המרכזי של המיליציה שכן במחנה דארול אימאן באזור העירוני בוטיג שבמחוז לאנאו דל סור, עד שביוני 2016 הצבא הפיליפיני פשט על המטה; מאז, תחומי הפעילות של המיליציה הוגבלו לרוב לישוביים מרוחקים סביבות בוטיג בדרום האי מינדנאו, בה הם שלטו על מספר כפרים. מאוטה חברה ככל הנראה בח'ליפות האסלאמית במינדנאו - ארגון גג של כל הארגונים הג'יהאדיסטיים במינדנאו שמטרתו המוצהרת להקים מדינה עם שלטון אסלאמי באי ובעל קשרים עם המדינה האסלאמית.
 דגל הג'יהאד השחור | |
| תקופת הפעילות | 2013–2019 (כ־6 שנים) |
|---|---|
| אידאולוגיה | הג'יהאד הסלפי, והאביזם |
| קבוצות אתניות | מורו |
| מנהיגים |
עבדאללה מאוטה עומר מאוטה |
| מטה | בוטיג |
| אזורי פעילות |
 מחוז לאנאו דאל-סור, מינדנאו, הפיליפינים |
| חברים | 25 (מאי 2019)[1] |
| חלק מ |
 הח'ליפות האסלאמית במינדנאו |
| בעלי ברית |
אבו סיאף לוחמי החופש האסלאמיים של בנגסמורו אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בדרום מזרח אסיה |
| מתנגדים |
הפיליפינים |
| קרבות | הסכסוך בדרום הפיליפינים |
  | |
המאוטה פורקה בשנת 2019.
מקורות בצבא הפיליפינים, טוענים שההתנגשות הראשונה שלהם עם המיליציה הייתה בשנת 2013, כאשר לוחמי המיליציה תקפו מחסום ביטחוני של כוחות הממשלה במדלום שבמחוז לאנאו דאל-סור. על פי הצבא, המיליציה כללה באותו זמן כ-100 פעילים, והיא קיבלה ציוד מארגוני טרור זרים. המיליציה ככל הנראה קשור לאל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בדרום מזרח אסיה - זרוע אל-קאעידה באינדונזיה.
אף על פי שמאז הקמתה המיליציה עשתה שימוש קבוע בדגל המדינה האסלאמית ובסמליה, גורמים ממשלתיים טענו בתחילה שלמילצייה אין קשר עם דאעש ומדובר בסך הכול בתושבים חמושים. עם זאת, חוברות הדרכה של המדינה האסלאמית וכן מסמכים אחרים של מרכז התקשורת אל-חיאת שנתפסו בהמשך ממחנות של המיליציה, הראו שהיא נמצאת בקשרים עם המדינה האסלאמית או מנסה להצטרף אליה.
האזור העירוני בוטיג בו שכנה זמן רב המפקדה הראשית של המיליציה, הוא גם המעוז של חזית השחרור האסלאמית של המורו, ובין הפעילים בארגונים יש קשרי דם או קשרי נישואין. מנהיגי מיליציית מאוטה - האחים עומר ועבדאללה מאוטה, הם בני דודים של עזיזה רומאטו - אשת סגן היו"ר לשעבר לענייני צבא של החזית, עלים עבדול עבד עזיז מימבאנטס שקבור בבוטיג. האחים מאוטה היו בעצמם חברים בעבר בחזית השחרור האסלאמית של בני המורו.
מיליציית מאוטה הייתה פעילה בגיוס קטינים לארגון על מנת לעשות בהם שימוש צבאי. ההתנגשות המשמעותית הראשונה בין המיליציה לצבא הפיליפיני התרחשה ב-20 בפברואר 2016, כאשר לוחמי הארגון תקפו את גדוד הרגלים ה-51 בבסיס באזור העירוני בוטיג. תגבורות קלות של חיילים עם משוריינים צבאיים נשלחו לבוטיג, מסוקים ניסו לאתר חמושים מהאוויר ולהפציצם. חילופי האש התחזקו למחרת עם שחר, ובתגובה לכך הצבא שלח תגבורות כבדות של חיילים - כולל ארטילריה, נגמ"שים ומפציצים. על פי דובר הכוחות המזוינים של הפיליפינים, באירוע נהרגו 3 חיילים ונפצעו 6, וכן נהרגו 20 מחבלים. באפריל 2016, לוחמי המיליציה חטפו שישה עובדי מנסרה בבוטיג, כשגופות של שניים מהעובדים נמצאו מאוחר יותר ערופות ראש.
ב-23 במאי 2017, התרחשה אחת הפעולות הרציניות של הארגון עד כה: לוחמי מאוטה פתחו במתקפה על העיר מאראווי במחוז לאנאו דאל-סור. במהלך המתקפה הוצתו קתדרלה ומסגד בעיר, נחטפו כומר ומספר חברי כנסייה, ונהרגו 5 חיילים, 2 שוטרים ו-2 אזרחים. המתקפה בעיר בוצעה בשיתוף עם ארגון אבו סיאף שמנהיגו איסנילון הפילון נראה בעיר יחד עם לוחמיו. על פי הממשלה, העילה למתקפה הייתה ניסיון כושל של המשטרה לפשוט על מפגש בין בכירי מאוטה ובכירי אבו סיאף בדירה בעיר. תוך יום אחד, מרבית העיר נפלה לידי שני הארגונים, ודגלי המדינה האסלאמית הונפו בעיר. בתגובה לכך, נשיא הפיליפינים דוטרטה הכריז על משטר צבאי בכל רחבי האי מינדנאו, וכוחות צבאיים גדולים החלו לנוע לעבר העיר במטרה לסלק משם את המורדים. תוך יומיים, הצבא טען לשליטה ברוב חלקי העיר להוציא מספר כיסי התנגדות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
