![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3a/Disinfodemic-_Deciphering_COVID-19_disinformation.pdf/page1-640px-Disinfodemic-_Deciphering_COVID-19_disinformation.pdf.jpg&w=640&q=50)
מידע כוזב על מגפת הקורונה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מגפת הקורונה הובילה לפרסומים של מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה בנוגע להיקף המגפה, מקורה, מניעתה, אבחנתה, והטיפול בה. המידע הכוזב הופץ באמצעות הרשתות החברתיות וכלים נוספים.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3a/Disinfodemic-_Deciphering_COVID-19_disinformation.pdf/page6-640px-Disinfodemic-_Deciphering_COVID-19_disinformation.pdf.jpg)
במקרים רבים, המידע השקרי החל מדיווח כוזב אחד, שגרר הפצה ושיתוף נרחבים ברשתות החברתיות המקוונות. מצב זה מומחש בשתי אמירות מפורסמות: "השקר יכול להקיף את מחצית העולם, בזמן שהאמת נועלת את נעליה"[1] וכן "אבן שטיפש אחד זרק לבאר, אלף חכמים לא יצליחו להוציא אותה."[2]
היו מי שהונו לקוחות ומכרו תרופות פלא ובדיקות קורונה ביתיות מזויפות.[3] כמה קבוצות דתיות טענו שאמונתן תגן עליהן מפני הנגיף.[4] היו גם שטענו טענות שווא על כך שהנגיף הוא נשק ביולוגי שדלף בטעות או בכוונה ממעבדה או שמקורו בתופעת לוואי של שדרוגי 5G לרשתות סלולריות.[5]
ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על "אינפודמיה" (מגפת מידע) של מידע כוזב אודות הנגיף היוצרת בעצמה סיכונים לבריאות העולמית.[6] אף על פי שתיאוריות קונספירציה אינן תופעה חדשה, בהקשר של מגפת הקורונה, הן גורמות לסיכון בריאותי. בנוסף לסיכון הבריאותי, התפשטות של מידע כוזב עלול לגרום לחוסר אמון בארגוני חדשות וברשויות רפואיות.[7]