אוסף מטבעות שהוטמן במקום מסתור מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטמון מטבעות הוא קבוצה של מטבעות שהוטמנה על ידי בעליה במקום הידוע רק לו, כדי להסתירה כך שתישמר מעין זרים. על פי רוב הטמינו אנשים את כספם כאשר התרגשה ובאה עליהם צרה, כגון מלחמה, מצור על עירם, או כל אירוע אחר שחייב אותם לנטוש במהירות את מקום שבתם. קבוצת המטבעות הוטמנה בתוך צרור בד או כלי קיבול כלשהו, מתחת לרצפה, בתוך אחד מקירות הבית, במערה קרובה, וכדומה.
2 מטבעות של אלכסנדר מוקדון, שלוש טבעות, ארבעה צמידים, 2 עגילים מעוטרים, 3 עגילים נוספים (ככל הנראה עשויים כסף), ומשקולת אבן קטנה שנמצאו בחודש פברואר 2015 במערת נטיפים בצפון ישראל[1]
מטמון עשוי למנות ממטבעות ספורים ועד לאוסף גדול של אלפים ואף עשרות אלפי מטבעות. על-פי רוב נטמנו במטמון מטבעות בעלי ערך גבוה (מטבעות כסף וזהב). מטמון מטבעות שנחשף בידי ארכאולוגים מצביע על כך שבעליו לא שרדו כדי לחזור ולהוציא אותו ממקום המחבוא.
למטמון מטבעות המתגלה בחפירה יש ערך כרונולוגי רב, המסייע בתיארוך השכבה בה נמצא המטמון. המטבע המתוארך לתקופה המאוחרת ביותר מבין המטבעות שנמצאו במטמון, הוא הקרוב ביותר לשנת ההטמנה של המטמון.
התקופה ההלניסטית
שרידי המצודה, עיראק אל-אמיר
מטמון עיראק אל-אמיר התגלה בעמק הירדן ליד הבירה עמאן. הוא כלל עשרות אלפי מטבעות כסף שמשקלן המצטבר כחצי טון. המטבעות המאוחרים ביותר נטבעו בשנת 200 לפנה"ס.[2] המטמון קשור ככל הנראה לאחוזת משפחת טוביה. משפחה זו הייתה ממונה על גביית המיסים עבור השלטון של בית תלמי בתקופת השלטון התלמאי בארץ ישראל. השערת החוקרים היא שדבר-מה השתבש בהעברת המס בשנה בה הוטמן המטמון.
מצדה – נתגלו שלושה מטמונים של שקלים וחצאי שקלים יהודיים. מטמון א' מכיל 37 שקלים וחצאי שקלים; מטמון ב' מכיל 12 שקלים וחצאי שקלים; מטמון ג' מכיל 17 שקלים וחצאי שקלים ושני אסימונים לא טבועים. במטמון הזה נכללים 3 שקלים משנת ה' למרד (70 לספירה), היחידים מסוגם שנתגלו עד לעת הזאת.
ירושלים - ליד שער האריות – מטמון הכולל כ-300 מטבעות, מהם 64 שקלים יהודיים ו-25 שקלים צוריים.
תקופת מרד בר כוכבא
מטמון מערת התאומים שבשפלה – שלוש קבוצות של מטבעות נמצאו במערה במקומות שונים. קבוצה א כוללת 83 מטבעות כסף, מהם 20 סלעים (טטרדרכמות) עם חזית המקדש בירושלים על פני המטבע, ו-63 זוזים (דינרים); קבוצה ב' כוללת 10 מטבעות, מהם 6 מטבעות רומיים ו-4 מטבעות יהודיים. ארבעת המטבעות היהודיים כוללים מטבע חשמונאי, שקל מימי המרד הגדול ושני דינרים מימי מרד בר כוכבא. קבוצה שלישית כוללת 24 מטבעות מהם 5 רומיים מזהב, ו-15 מטבעות כסף, מהם שני מטבעות מרד בר כוכבא והשאר מטבעות רומיים, וארבעה מטבעות ברונזה ממטבעת אשקלון.
התקופה הרומית
מטמון ממשית– נמצא באתר במהלך החפירות שנערכו בו בשנים 1965–1967. מכיל כ-10,500 מטבעות כסף של רומיים פרובינציאלים. המאוחרים שבהם נטבעו בשנת 220 לספירה. לפי שעה זהו מטמון מטבעות הכסף הגדול ביותר שהתגלה בארץ. משקל הכסף בו מגיע לכ-140 ק"ג.
מטבעות כסף ממטמון מצדה מתקופת מרד מצדה 67-70 לפני הספירהמצדה – מטמון של 13 מטבעות כסף רומיים מימיהם של נירון, אספסיאנוס וטריאנוס. המטבע המאוחר ביותר הוא משנת 107 לספירה.
התקופה הביזנטית
מטמון בית הכנסת של מרות – מטמון בן 485 מטבעות, מהם 245 מטבעות זהב.
ירושלים - חניון גבעתי – מטמון של 264 מטבעות זהב זהים של הקיסר הרקליוס. המטבעות נטבעו בפרק הזמן שבין 610–613 לספירה.
מטמון אפולוניה – 108 מטבעות זהב, מהם 93 דינרי זהב ו-15 רבעי דינרים, כולם אסלאמיים, משנת 909 לספירה עד שנת 1171, ימי השושלת הפאטמית.[3]
מטמון רמלה – 376 מטבעות זהב בני למעלה מאלף שנה במשקל כולל של 1.6 ק"ג. מטמון המטבעות מכיל מטבעות שהוטבעו ברחבי העולם האסלאמי דאז, החל מהעיר מחמדיה (מסילאח שבאלג'יריה) במערב ועד לסמרקנד שבאסיה המרכזית (בתחומי אוזבקיסטן). המרחב הגאוגרפי שהם מכסים משתרע מאלמחמוריה (כיום מסילאח) באלג'יריה עד ארמניה ואיראן, ונזכרות בהם אחת-עשרה שושלות. המטבע הקדום ביותר מביניהם הוטבע בשנת 769 לספירה (היא 143 להיג'רה) בימיו של החליף העבאסיאלמנצור, והמטבע המאוחר ביותר המוצג הוטבע בבגדד שבעיראק של ימינו בשנת 368 להיג'רה (היא 799 לספירה), ימיו של החליף הפאטמי אלמעז לדין אללה. מרביתם של המטבעות זהים בגודלם ובמשקלם (כ-4.2 גרם בממוצע), כך שערכם היה כמעט זהה.
.jpg)
