מושל ניו ג'רזי

מושל ניו ג'רזי (באנגלית: Governor of New Jersey) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית. אל תפקיד זה נבחר פלוני לתקופת כהונה בת ארבע שנים. לא ניתן להיבחר לתפקיד למעלה מפעמיים רצופות, אם כי אין הגבלה על המספר הכולל של תקופות כהונה לא רצופות^[2]. מעונו הרשמי של המושל הוא נקרא "דרומת'וואקט" (Drumthwacket), אחוזה השוכנת בפרינסטון שבניו ג'רזי, אולם משרד המושל ממנו הוא עובד שוכן בטרנטון, עיר הבירה של המדינה.

מושל ניו ג'רזי
Governor of New Jersey

איוש נוכחי	פיל מרפי
תאריך כניסה לתפקיד	16 בינואר 2018
דרכי מינוי	בחירות ישירות
תחום שיפוט	ניו ג'רזי ניו ג'רזי
מעון	דרומת'וואקט, פרינסטון, ניו ג'רזי
מושב המשרה	טרנטון, ניו ג'רזי
משך כהונה קצוב	ארבע שנים
ייסוד המשרה	31 באוגוסט 1776
איוש ראשון	ויליאם ליווינגסטון
https://www.state.nj.us/governor

המושל הראשון של ניו ג'רזי היה ויליאם ליווינגסטון, שכיהן מ-31 באוגוסט 1776 עד 25 ביולי 1790. המושל הנוכחי הוא פיל מרפי, אשר נבחר לתפקיד מטעם המפלגה הדמוקרטית, והושבע לתפקידו בינואר 2018.

התפקיד

המושל נבחר באופן ישיר על ידי הבוחרים כראש המדינה, והוא הן בעל סמכויות ביצועיות והן בעל סמכויות טקסיות. המושל עומד בראש הרשות המבצעת של ניו ג'רזי, ואינו כפוף במישרין אל הממשל הפדרלי של ארצות הברית. למושל תפקידים נוספים, כמו המפקד הראשי של כוחות המשמר הלאומי של ניו ג'רזי כאשר אין הם פועלים תחת ממשלה הפדרלית.

בניגוד למדינות רבות אחרות בארצות הברית, בהן קיימות בחירות לתפקידים מסוימים ברשות המבצעת, החוקה של ניו ג'רזי קובעת כי המושל וסגנו הם נבחרי הציבור היחידים שנבחרים בבחירות כלליות. בדומה לנשיא ארצות הברית, המושל ממנה את כל חברי ממשלת המדינה, בכפוף לאישור הסנאט של ניו ג'רזי. חשוב מכך, על פי חוקת ניו ג'רזי, המושל ממנה את כל שופטי בית המשפט העליון של המדינה ותובעי מחוזות ניו ג'רזי, אם כי הדבר נעשה תוך התחשבות רבה בהעדפותיהם של חברי הסנאט המייצגים את המחוזות בהם דרוש מינוי של תובע מחוזי.

המושל אחראי גם למינויים של שני נבחרי ציבור אשר נוצרו בידי החוקה – התובע הכללי של ניו ג'רזי ומזכיר המדינה של ניו ג'רזי, בכפוף לאישור הסנאט^[3].

שכר ותנאים

לפי תיקון חוקתי מינואר 2002, שכרו המרבי של המושל נאמד ב-175 אלף דולר אמריקאי. המושל פיל מרפי הצהיר כי בכוונתו ליטול את מלא השכר^[4], בעוד המושל לשעבר ג'ון קורזין קיבל משכורת סמלית בת דולר בודד לשנה^[5]. המושל ג'ים מקגריבי השתכר ב-157,000 דולר, הפחתה של 10% מהשכר המקסימלי בעוד כריס כריסטי, קודמו של המושל הנוכחי מרפי, קיבל את מלוא המשכורת המקסימלית שנקבעה בחוק.

מעון מושל ניו ג'רזי בטרנטון

להגנת המושל עומד יחידת אבטחה במשרה מלאה מהיחידה להגנת אישים במשטרת מדינת ניו ג'רזי בעת כהונתו. מושל לשעבר זכאי ליחידת אבטחה בת שומר ראש אחד ממשטרת ניו ג'רזי עד 6 חודשים לאחר תום תקופת כהונתו^[6].

סגן המושל

עד 2010, שלא כמו ברוב מדינות ארצות הברית, לא התקיימה בניו ג'רזי משרת סגן המושל. עד לאותה עת, כאשר התפנתה משרת המושל, או שנבצר מהמושל למלא את תפקידו בשל מצב בריאותי, שימש נשיא הסנאט המדינתי כמושל בפועל. נשיא הסנאט המשיך למלא את תפקידו החקיקתי במקביל להיותו המושל בפועל, ובכך ניתנה לו שליטה על הסמכויות החקיקתיות והביצועיות של המדינה. המושל בפועל כיהן עד תום תקופת הכהונה המתוכננת במקרה בו המושל נפטר, התפטר או הועבר מתפקידו, אלא אם כן נותרו יותר מ-16 חודשים לתום תקופת הכהונה המתוכננת, ואז נערכו בחירות מיוחדות.

תסבוכת סדר הירושה של 2002

בשנת 2002 נוצרה תסבוכת בנוגע לכהונת המושל. המושלת ה-50 כריסטין טוד וייטמן התפטרה מתפקידה ב-31 בינואר 2001 כדי להתמנות כמנהלת הסוכנות להגנת הסביבה. במקומה כיהן כמושל בפועל נשיא הסנאט, דונלד דיפרנססקו עד לתום תקופת הכהונה של הסנאט שבראשו הוא עמד. עם זאת, חוק מ-2006 החשיב את כל מי שכיהן כמושל בפועל יותר מ-180 יום למושל לכל דבר ועניין, ולפיכך דיפרנססקו היה למושל ה-51 של ניו ג'רזי. בנוסף לכך, היה פער של 90 דקות בין תום כהונת הסנאט שבראשו עמד דיפרנססקו לבין תחילת כהונתו של הסנאט הבא. בזמן זה היה התובע הכללי ג'ון פרמר הבן, המושל בפועל. בסנאט החדש היה שוויון מוחלט בין הדמוקרטים לבין הרפובליקנים. הפשרה שנוצרה לבחירת נשיא הסנאט, וכפועל יוצא, בחירת המושל בפועל, הייתה שג'ון בנט הרפובליקני כיהן כמושל בפועל משעה 1:30 בצהרי 8 בינואר 2002 ועד דקה לאחר חצות הלילה ב-12 בינואר ואחריו כיהן כמושל בפועל ריצ'רד קודי הדמוקרט עד צהרי ה-15 בינואר, מועד השבעתו של המושל ה-52, ג'ים מקגריווי. בשלושת הימים ומחצה בהם כיהן בנט כמושל בפועל, הוא הספיק לחתום על כמה חוקים, לשאת את נאום מצב המדינה ולערוך אירועים במעון המושל.

פרשה זו הייתה ככל הנראה אחד הזרזים לקבלת התיקון לחוקת ניו ג'רזי שהתקבלה ב-2005, ושנכנסה לתוקף החל מבחירות 2009, ליצור את משרת סגן מושל ניו ג'רזי. ב-19 בינואר 2010 הושבעה קים גואדגנו כסגנית מושל ניו ג'רזי הראשונה. סגנית המושל השנייה הייתה שילה אוליבר, שכיהנה בתפקידה החל מינואר 2018 ועד לפטירתה ב-1 באוגוסט 2023.

היסטוריה

ניו ג'רזי היא אחת משלוש עשרה המושבות המקוריות, והיא התקבלה כמדינה השלישית באיחוד ב-18 בדצמבר 1787. טרם הכרזת העצמאות של ארצות הברית הייתה ניו ג'רזי מושבה של ממלכת בריטניה הגדולה.

חוקת ניו ג'רזי הראשונה, שאושררה ב-1776, קבעה שהמושל ייבחר פעם בשנה על ידי בית המחוקקים של המדינה. על פי חוקה זו, המושל היה נשיא הבית העליון של בית המחוקקים, שנקרא אז "המועצה המחוקקת" (New Jersey Legislative Council). חוקת 1844 קבעה שהמושל ייבחר בבחירות כלליות, ושהוא לא יכהן יותר כנשיא המועצה המחוקקת, שמאז הייתה לסנאט של ניו ג'רזי. חוקת 1844 גם האריכה את תקופת הכהונה של המושל לשלוש שנים, שהחלו ביום שלישי השלישי של חודש ינואר שלאחר הבחירות, ובנוסף הטילה הגבלת כהונה כך שהמושלים לא יכלו לכהן יותר מתקופת כהונה אחת. חוקת 1947 האריכה את תקופת הכהונה לארבע שנים, וקבעה מגבלת כהונה של שתי תקופות כהונה רצופות, אך אפשרה להתמודד לכהונה שלישית לאחר תקופת צינון של תקופת כהונה אחת. שישה מושלים כיהנו שתי תקופות כהונה בלתי רצופות כל אחד, ומושל אחד כיהן שלוש תקופות כהונה בלתי רצופות. שלושה מושלים כיהנו כמושלים בפועל ולאחר מכן בתקופת כהונה בלתי רצופה כמושלים נבחרים.

מאז כינונה של ניו ג'רזי כמדינה ועד היום, כיהנו בה 56 מושלים נבחרים, כולל המושל הנוכחי, מתוכם אישה אחת. בנוסף אליהם כיהנו מספר לא מועט של מושלים בפועל, שלא נכללים בספירה הרשמית. החוק משנת 2006, שקבע שמושל בפועל שמכהן יותר מ-180 יום הופך למושל לכל דבר ועניין ונכלל ברשימה הרשמית, הוחל למפרע מ-2001, ועל פיו הוכללו דונלד דיפרנססקו וריצ'רד קודי ברשימה בדיעבד. כל אדם שנכלל ברשימה ממוספר רק פעם אחת, כלומר, מושל שכיהן יותר מתקופות כהונה רצופה אחת, ממוספר בכהונות הבאות שלו באותו מספר, ולא כמו שנהוג במדינות אחרות רבות של ארצות הברית, שהוא מקבל מספור אחר לכל תקופת כהונה.

רשימת מושלי ניו ג'רזי

מס'	תמונה	שם (שנות חיים)	תחילת כהונה	סיום כהונה	מפלגה		בחירות	סגן
1		ויליאם ליווינגסטון (1723–1790)	31 באוגוסט 1776	25 ביולי 1790 (נפטר בעת כהונתו)		המפלגה הפדרליסטית	1776 1777 1778 1779 1780 1781 1782 1783 1784 1785 1786 1787 1788 1789	התפקיד לא היה קיים
מושל בפועל		אלישע לורנס (1746–1799)	25 ביולי 1790	29 באוקטובר 1790		המפלגה הפדרליסטית
2		ויליאם פטרסון (1745–1806)	29 באוקטובר 1790	30 במרץ 1793 (התפטר)[hebrew 1]		המפלגה הפדרליסטית	1790 1791 1792
מושל בפועל		תומאס הנדרסון (1743–1824)	30 במרץ 1793	8 ביוני 1793		המפלגה הפדרליסטית
3		ריצ'רד האוול (1854–1802)	8 ביוני 1793	31 באוקטובר 1801		המפלגה הפדרליסטית	1793 1794 1795 1796 1797 1798 1799 1800
4		ג'וזף בלומפילד (1753–1823)	31 באוקטובר 1801	28 באוקטובר 1802		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית	1801
מושל בפועל		ג'ון למברט (1846–1823)	28 באוקטובר 1802	29 באוקטובר 1802		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית	1802[hebrew 2]
(4)		ג'וזף בלומפילד (1753–1823)	29 באוקטובר 1802	29 באוקטובר 1812		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית	1803 1804 1805 1806 1807 1808 1809 1810 1811
5		ארון אוגדן (1756–1839)	29 באוקטובר 1812	29 באוקטובר 1813		המפלגה הפדרליסטית	1812
6		ויליאם סנפורד פנינגטון (1757–1826)	29 באוקטובר 1813	19 ביוני 1815 (התפטר)[hebrew 3]		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית	1813 1814
מושל בפועל		ויליאם קנדי (1775–1826)	19 ביוני 1815	26 באוקטובר 1815		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
7		מאלון דיקרסון (1770–1853)	26 באוקטובר 1815	1 בפברואר 1817 (התפטר)[hebrew 4]		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית	1815 1816
8		אייזק הלסטיד ויליאמסון (1767–1844)	1 בפברואר 1817	30 באוקטובר 1829		המפלגה הפדרליסטית	1817 1818 1819 1820 1821 1822 1823 1824 1825 1826 1827 1828
לא כיהן		גארט וול (1783–1850)				המפלגה הדמוקרטית	1829[hebrew 5]
9		פיטר דומונט ורום (1791–1873)	6 בנובמבר 1829[hebrew 5]	26 באוקטובר 1832		המפלגה הדמוקרטית	1829[hebrew 5] 1830 1831
10		סמואל סאות'רד (1787–1842)	26 באוקטובר 1832	27 בפברואר 1833 (התפטר)[hebrew 4]		המפלגה הוויגית	1832[hebrew 6]
11		אליאס סילי (1791–1846)	27 בפברואר 1833	25 באוקטובר 1833		המפלגה הוויגית	1832[hebrew 6]
(9)		פיטר דומונט ורום (1791–1873)	25 באוקטובר 1833	3 בנובמבר 1836		המפלגה הדמוקרטית	1833 1834 1835
12		פילמון דיקרסון (1788–1862)	3 בנובמבר 1836	27 באוקטובר 1837		המפלגה הדמוקרטית	1836
13		ויליאם פנינגטון (1796–1862)	27 באוקטובר 1837	27 באוקטובר 1843		המפלגה הוויגית	1837 1838 1839 1840 1841 1842
14		דניאל היינס (1801–1877)	27 באוקטובר 1843	21 בינואר 1845		המפלגה הדמוקרטית	1843
15		צ'ארלס סטרטון (1796–1859)	21 בינואר 1845	18 בינואר 1848		המפלגה הוויגית	1844[hebrew 7]
(14)		דניאל היינס (1801–1877)	18 בינואר 1848	21 בינואר 1851		המפלגה הדמוקרטית	1847
16		ג'ורג' פרנקלין פורט (1809–1872)	21 בינואר 1851	17 בינואר 1854		המפלגה הדמוקרטית	1850
17		רודמן פרייס (1816–1894)	17 בינואר 1854	20 בינואר 1857		המפלגה הדמוקרטית	1853
18		ויליאם ניוול (1817–1901)	20 בינואר 1857	17 בינואר 1860		המפלגה הרפובליקנית	1856
19		צ'ארלס סמית' אולדן (1799–1876)	17 בינואר 1860	20 בינואר 1863		המפלגה הרפובליקנית	1859
20		ג'ואל פרקר (1816–1888)	20 בינואר 1863	16 בינואר 1866		המפלגה הדמוקרטית	1862
21		מרקוס לורנס וורד (1812–1884)	16 בינואר 1866	19 בינואר 1869		המפלגה הרפובליקנית	1865
22		תאודור פיץ רנדולף (1826–1883)	19 בינואר 1869	16 בינואר 1872		המפלגה הדמוקרטית	1868
(20)		ג'ואל פרקר (1816–1888)	16 בינואר 1872	19 בינואר 1875		המפלגה הדמוקרטית	1871
23		ג'וזף בדל (1831–1894)	19 בינואר 1875	15 בינואר 1878		המפלגה הדמוקרטית	1874
24		ג'ורג' מקללן (1826–1885)	15 בינואר 1878	18 בינואר 1881		המפלגה הדמוקרטית	1877
25		ג'ורג' לדלו (1830–1900)	18 בינואר 1881	15 בינואר 1884		המפלגה הדמוקרטית	1880
26		ליאון אבט (1836–1894)	15 בינואר 1884	18 בינואר 1887		המפלגה הדמוקרטית	1883
27		רוברט סטוקטון גרין (1831–1895)	18 בינואר 1887	21 בינואר 1890		המפלגה הדמוקרטית	1886
(26)		ליאון אבט (1836–1894)	21 בינואר 1890	17 בינואר 1893		המפלגה הדמוקרטית	1889
28		ג'ורג' תאודור ורטס (1846–1910)	17 בינואר 1893	21 בינואר 1896		המפלגה הדמוקרטית	1892
29		ג'ון ויליאם גריגס (1849–1927)	21 בינואר 1896	31 בינואר 1898 (התפטר)[hebrew 8]		המפלגה הרפובליקנית	1895
מושל בפועל		פוסטר מקגוואן וורהיס (1856–1927)	31 בינואר 1898	18 באוקטובר 1898 (התפטר)[hebrew 8]		המפלגה הרפובליקנית
מושל בפועל		דייוויד אוגדן ווטקינס (1862–1838)	18 באוקטובר 1898	17 בינואר 1899		המפלגה הרפובליקנית	[hebrew 8]
30		פוסטר מקגוואן וורהיס (1856–1927)	17 בינואר 1899	21 בינואר 1902		המפלגה הרפובליקנית	1898[hebrew 8]
31		פרנקלין מרפי (1846–1920)	21 בינואר 1902	17 בינואר 1905		המפלגה הרפובליקנית	1901
32		אדוארד סטוקס (1860–1942)	17 בינואר 1905	21 בינואר 1908		המפלגה הרפובליקנית	1904
33		ג'ון פרנקלין פורט (1852–1920)	21 בינואר 1908	17 בינואר 1911		המפלגה הרפובליקנית	1907
34		וודרו וילסון (1856–1924)	17 בינואר 1911	1 במרץ 1913 (התפטר)[hebrew 9]		המפלגה הדמוקרטית	1910
מושל בפועל		ג'יימס פיירמן פילדר (1867–1954)	1 במרץ 1913	28 באוקטובר 1913 (התפטר)		המפלגה הדמוקרטית	[hebrew 9]
מושל בפועל		ליאון רתרפורד טיילור (1883–1924)	28 באוקטובר 1913	20 בינואר 1914		המפלגה הדמוקרטית	[hebrew 9]
35		ג'יימס פיירמן פילדר (1867–1954)	20 בינואר 1914	16 בינואר 1917		המפלגה הדמוקרטית	1913[hebrew 9]
36		וולטר אוונס אדג' (1873–1956)	16 בינואר 1917	16 במאי 1919 (התפטר)[hebrew 10]		המפלגה הרפובליקנית	1916
מושל בפועל		ויליאם נלסון ראניון (1871–1931)	16 במאי 1919	13 בינואר 1920		המפלגה הרפובליקנית	[hebrew 10]
מושל בפועל		קלרנס קייס (1877–1961)	13 בינואר 1920	20 בינואר 1920		המפלגה הרפובליקנית	[hebrew 10]
37		אדוארד אדוארדס (1863–1931)	20 בינואר 1920	15 בינואר 1923		המפלגה הדמוקרטית	1919
38		ג'ורג' סבסטיאן סילזר (1870–1940)	15 בינואר 1923	19 בינואר 1926		המפלגה הדמוקרטית	1922
39		ארתור הארי מור (1877–1952)	19 בינואר 1926	15 בינואר 1929		המפלגה הדמוקרטית	1925
40		מורגן פוסטר לרסון (1882–1961)	15 בינואר 1929	19 בינואר 1932		המפלגה הרפובליקנית	1928
(39)		ארתור הארי מור (1877–1952)	19 בינואר 1932	3 בינואר 1935 (התפטר)[hebrew 11]		המפלגה הדמוקרטית	1931
מושל בפועל		קליפורד רוס פאוול (1893–1973)	3 בינואר 1935	8 בינואר 1935		המפלגה הרפובליקנית
מושל בפועל		הוראס גריגס פרול (1881–1951)	8 בינואר 1935	15 בינואר 1935		המפלגה הרפובליקנית
41		הרולד הופמן (1896–1954)	15 בינואר 1935	18 בינואר 1938		המפלגה הרפובליקנית	1934
(39)		ארתור הארי מור (1877–1952)	18 בינואר 1938	21 בינואר 1941		המפלגה הדמוקרטית	1937
42		צ'ארלס אדיסון (1890–1969)	21 בינואר 1941	18 בינואר 1944		המפלגה הדמוקרטית	1940
(36)		וולטר אוונס אדג' (1873–1956)	18 בינואר 1944	21 בינואר 1947		המפלגה הרפובליקנית	1943
43		אלפרד דריסקול (1902–1975)	21 בינואר 1947	19 בינואר 1954		המפלגה הרפובליקנית	1946 1949[hebrew 12]
44		רוברט מיינר (1908–1990)	19 בינואר 1954	16 בינואר 1962		המפלגה הדמוקרטית	1953 1957
45		ריצ'רד יוז (1909–1992)	16 בינואר 1962	20 בינואר 1970		המפלגה הדמוקרטית	1961 1965
46		ויליאם קאהיל (1912–1996)	20 בינואר 1970	15 בינואר 1974		המפלגה הרפובליקנית	1969
47		ברנדן ביירן (1924–2018)	15 בינואר 1974	19 בינואר 1982		המפלגה הדמוקרטית	1973 1977
48		תומאס קין (נולד ב-1935)	19 בינואר 1982	16 בינואר 1990		המפלגה הרפובליקנית	1981 1985
49		ג'יימס פולוריו (1937–2022)	16 בינואר 1990	18 בינואר 1994		המפלגה הדמוקרטית	1989
50		כריסטין טוד וייטמן (נולדה ב-1946)	18 בינואר 1994	31 בינואר 2001 (התפטרה)[hebrew 13]		המפלגה הרפובליקנית	1993 1997
51		דונלד דיפרנססקו (נולד ב-1944)	31 בינואר 2001	8 בינואר 2002		המפלגה הרפובליקנית	[hebrew 13]
מושל בפועל		ג'ון פרמר הבן (נולד ב-1957)	8 בינואר 2002	8 בינואר 2002		המפלגה הרפובליקנית	[hebrew 13]
מושל בפועל		ג'ון בנט (נולד ב-1948)	8 בינואר 2002	12 בינואר 2002		המפלגה הרפובליקנית	[hebrew 13]
מושל בפועל		ריצ'רד קודי (נולד ב-1946)	12 בינואר 2002	15 בינואר 2002		המפלגה הדמוקרטית	[hebrew 13]
52		ג'ים מקגריווי (נולד ב-1957)	15 בינואר 2002	15 בנובמבר 2004 (התפטר)[hebrew 14]		המפלגה הדמוקרטית	2001
53		ריצ'רד קודי (נולד ב-1946)	15 בנובמבר 2004	17 בינואר 2006		המפלגה הדמוקרטית	[hebrew 14]
54		ג'ון קורזיין (נולד ב-1947)	17 בינואר 2006	19 בינואר 2010		המפלגה הדמוקרטית	2005
55		כריס כריסטי (נולד ב-1962)	19 בינואר 2010	16 בינואר 2018		המפלגה הרפובליקנית	2009 2013	קים גואדגנו
56		פיל מרפי (נולד ב-1957)	16 בינואר 2018	מכהן		המפלגה הדמוקרטית	2017	שילה אוליבר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מושל ניו ג'רזי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מושל ניו ג'רזי (באנגלית)

ביאורים

1. התפטר כדי לכהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.
2. בחירות 1802 נקלעו למבוי סתום, ומשנואשו חברי בית המחוקקים מלבחור מושל חדש, כיהן למברט עד לתום תקופת הכהונה ובחירתו של בלומפילד כמושל.
3. התפטר כדי לכהן כשופט בבית המשפט הפדרלי של מחוז ניו ג'רזי.
4. התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.
5. וול נבחר ב-1829 על ידי בית הנבחרים, אך ב-6 בנובמבר 1829 הודיע על סירובו לכהן בתפקיד. בית הנבחרים בחר במקומו את ורום.
6. סילי היה סגן נשיא המועצה המחוקקת של ניו ג'רזי, אך במקום לרשת את סאות'רד מתוקף תפקידו, הוא נבחר כמושל וכיהן עת תום כהונתו המתוכננת של סאות'רד.
7. הבחירות הראשונות לתקופת כהונה של שלוש שנים.
8. גריגס התפטר כדי להתמנות כתובע הכללי של ארצות הברית. וורהיס החליפו מתוקף היותו נשיא הסנאט. הוא היה מעוניין להתמודד בבחירות על משרת המושל של 1898, אך החוקה אסרה אז על כהונת מושל בשתי תקופות רצופות, גם במקרה כזה של מושל בפועל שימשיך כמושל נבחר. בשל כך התפטר וורהיס, הוחלף על ידי ווטקינס מתוקף תפקידו כיושב ראש בית הנבחרים, ואז התאפשר לוורהיס להציג את מועמדתו בבחירות, בהן הוא ניצח וכיהן תקופת כהונה מלאה.
9. וילסון התפטר כדי לכהן כנשיא ארצות הברית. פילדר החליפו מתוקף היותו נשיא הסנאט. הוא היה מעוניין להתמודד בבחירות על משרת המושל של 1913, אך החוקה אסרה אז על כהונת מושל בשתי תקופות רצופות, גם במקרה כזה של מושל בפועל שימשיך כמושל נבחר. בשל כך התפטר פילדר, הוחלף על ידי טיילור מתוקף תפקידו כיושב ראש בית הנבחרים, ואז התאפשר לפילדר להציג את מועמדתו בבחירות, בהן הוא ניצח וכיהן תקופת כהונה מלאה.
10. אדג' התפטר כדי לאייש מושב שאליו נבחר בסנאט של ארצות הברית. במקומו היה למושל בפועל ראניון, מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט של ניו ג'רזי. עם תום כהונת הסנאט, הוחלף ראניון בקייס, נשיא הסנאט החדש, שכיהן כמושל בפועל עד להשבעת המושל הנבחר החדש.
11. מור התפטר כדי לאייש מושב שאליו נבחר בסנאט של ארצות הברית. במקומו היה למושל בפועל פאוול, מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט של ניו ג'רזי. עם תום כהונת הסנאט, הוחלף פאוול בפרול, נשיא הסנאט החדש, שכיהן כמושל בפועל עד להשבעת המושל הנבחר החדש.
12. הבחירות הראשונות לתקופת כהונה של ארבע שנים.
13. ראו תסבוכת סדר הירושה של 2002.
14. מקגריווי התפטר עקב שערוריית מין. הוא הוחלף על ידי ריצ'רד קודי שכיהן במקומו כמושל בפועל מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט וכיהן עד תום תקופת כהונת הסנאט. חוק שהתקבל ב-2006, ותקף למפרע מ-2001, קבע שכל מי שכיהן כמושל בפועל במשך יותר מ-180 יום, יחשב כמושל לכל דבר ועניין וייספר ברשימת המושלים הרשמית.

הערות שוליים

1. Frequently Asked Questions, באתר מושל ניו ג'רזי (באנגלית)
2. כלומר, ניתן להיבחר לתקופת כהונה שלישית אחרי מעין תקופת צינון בת ארבע שנים^[1]
3. חוקת ניו ג'רזי, פרק חמישי, סעיף חמישי, באתר ויקיטקסט (באנגלית)
4. סוזן ק. ליוויו, Murphy says he will accept $175K salary as governor, באתר nj.com‏, 18 בינואר 2017 (באנגלית)
5. דייוויד חן, The Goldman Sachs Crew That’s Helping Run Trenton Government, באתר הניו יורק טיימס, 4 באוקטובר 2006 (באנגלית)
6. אן מילגרם, Attorney General’s State Police Executive Protection Unit Review Panel Issues Report on Staffing, Training, Equipment and Emergency Protocols, באתר משרד התובע הכללי של ניו ג'רזי, 27 ביולי 2007 (באנגלית)