Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוניות של ניו יורק (באנגלית: Taxicabs of New York City), מוכרות כאחד מסמלי ההיכר של העיר ניו יורק.[1]
משנות השישים של המאה העשרים בלטו בניו יורק דגמי הצ'קר מרתון.[2]
המוניות קיימות בשני צבעים: ירוק וצהוב. מוניות הצבועות בצבע צהוב קנרי (מוניות מדליון) מורשות לאסוף נוסעים ברחבי רובעי העיר. אלו הצבועות בירוק (הידועות כמוניות בורו), שהופיעו לראשונה באוגוסט 2013, מורשות לאסוף נוסעים בצפון מנהטן, הברונקס, ברוקלין, קווינס (לא כולל נמל התעופה לה גוארדיה וקנדי) ובסטטן איילנד). לשני סוגי המוניות אותו מבנה ארגוני. הן מופעלות ומוחזקות על ידי חברות פרטיות, ואת הרישיונות מאשרת ועדת המוניות והלימוזינות של ניו יורק (TLC), שגם מפקחת על 40,000 כלי רכב להשכרה, כולל "רכבים שחורים".
נכון למרץ 2014, קיימים בניו יורק 51,398 גברים ונשים בעלי רישיונות לנהוג במוניות מדליון. נכון ל-2015 יש כ-13,605 מוניות טקסי מורשות. העיר ניו יורק הציעה 368 מהן למכירה פומבית בין נובמבר 2013 לפברואר 2014. כל אחת מהמוניות הללו נועדו לשימוש, הן נגישות לכיסאות גלגלים, והן היו אמורות להיות מוצעות לשירות בתוך חודשים ספורים לאחר מכן. מוניות ניו יורק, אשר לכל אחת מהן נדרש רישיון ייעודי על מנת להיות פתוחה לשירות, עוברות בממוצע כ-180 מיילים במשמרת, ובסך הכל נותנות שירות לכ-241 מיליון נוסעים בשנה. החל מספטמבר 2012, קיימות כ-7990 מוניות היברידיות, המייצגות כ-59 אחוזים מהמוניות הנותנות שירות, יותר מאשר כל עיר ברחבי ארצות הברית.
רכב מסוג ניסאן NV200 זכה בזיכיון להיות "רכב העתיד" כדי להחליף את רוב מוניות העיר. החלטה זו גררה ביקורת ותביעות משפטיות רבות. בנוסף, החל ממרץ 2014, 6000 עיצובי סטריט הייל בעלי היתרים הוצעו לשירות, 20 אחוזים מהם מחויבים להיות בעלי גישה לנכים; 4478 כלי רכב בעלי עיצוב סטריט הייל כבר נמצאים בשימוש החל מ-14 במרץ 2014.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.