מארס פאת'פיינדר
גשושית מחקר של נאס"א / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מארס פאת'פיינדר (באנגלית: Mars Pathfinder) הייתה גשושית אמריקאית שהנחיתה תחנת מחקר ורובר על מאדים ב-1997. הגשושית כללה נחתת שנקראה Carl Sagan Memorial Station ורובר רובוטי קטן (10.6 ק"ג) שנקרא Sojourner (סוג'ורנר), על שמה של סוג'ורנר טרות' שפעלה במאה ה-19 למען זכויות שחורים וזכויות נשים.
המחשת אמן של תחנת המחקר והרובר על מאדים | |
מידע כללי | |
---|---|
סוכנות חלל | נאס"א |
מפעיל | JPL |
תאריך שיגור | 4 בדצמבר 1996 |
משגר | דלתא II |
אתר שיגור | SLC-17B, קייפ קנוורל |
מארס פאת'פיינדר | |
משימה | |
סוג משימה | נחתת, רובר |
גרם שמיים | מאדים |
אתר נחיתה | 19°08′N 33°13′W |
תאריך נחיתה | 4 ביולי 1997 |
משך המשימה הכולל | 4 בדצמבר 1996 – הווה (27 שנים) |
משך המשימה | חודשיים ו־23 ימים |
מידע טכני | |
משקל |
נחתת: 264 ק"ג רובר: 10.5 ק"ג |
כוח |
נחתת: 35 ואט רובר: 13 ואט |
קישורים חיצוניים | |
מספר קטלוג לוויינים | 24667 |
מאגר המידע הלאומי | 1996-068A |
הגשושית שוגרה על ידי נאס"א ב-4 בדצמבר 1996 על גבי משגר דלתא 2 חודש אחרי שיגור מארס גלובל סורבייר, ונחתה ב-4 ביולי 1997 במאדים, באזור שנקרא Chryse Planitia בOxia Palus quadrangle. אחרי הנחיתה הנחתת נפרשה ושחררה את הרובר שערך מספר ניסויים על פני השטח של מאדים. המשימה כללה מכשורים מדעיים לבחינת האטמוספירה, האקלים, הגאולוגיה ואת הרכב הסלעים והאדמה במאדים. התוכנית הייתה חלק מתוכנית דיסקברי של נאס"א שקידמה את השימוש בחלליות זולות ושיגורים תכופים תחת המוטו "זול יותר, מהיר יותר ויעיל יותר" ("cheaper, faster and better") שאותה קידם מנהל נאס"א דניאל גולדין. התוכנית נוהלה על ידי המעבדה להנעה סילונית, מחלקה של המכון הטכנולוגי של קליפורניה שניהלה עבור נאס"א את תוכנית המחקר במאדים.
המשימה הייתה הנחיתה המוצלחת הראשונה מאז גשושיות הוויקינג שנחתו על מאדים ב-1976. אף על פי שברית המועצות שלחה רוברים אל הירח במסגרת תוכנית לונחוד, ניסיונותיה להנחית רוברים על מאדים מעולם לא הצליחו.
מלבד היעדים המדעיים שהוצבו לרובר ולנחתת, במשימה נבחנו מספר אמצעים טכנולוגיים, כגון נחיתה באמצעות כריות אוויר ומערכות בקרה שאחר כך שימשו בתוכנית המארס רובר ב-2003.