מאזן הקרינה של כדור הארץ
מונח במטאורולוגיה הדן באיזון שבין האנרגיה שכדור הארץ מקבל מהשמש לבין האנרגיה שכדור הארץ מאבד בחזרה לחלל החיצון. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במטאורולוגיה מאזן הקרינה של כדור הארץ דן באיזון שבין האנרגיה שכדור הארץ מקבל מהשמש לבין האנרגיה שכדור הארץ מאבד בחזרה לחלל החיצון. מקורות אנרגיה קטנים יותר, כמו החום הפנימי של כדור הארץ, נלקחים בחשבון, אך תורמים תרומה זעירה בהשוואה לאנרגיה סולארית. מאזן האנרגיה מסביר גם איך האנרגיה נעה במערכת האקלים (אנ').[3] כיוון שהשמש מחממת את האזורים הטרופיים המשוונים יותר מאשר את אזורי הקוטב (אנ'), קרינת השמש המתקבלת מתפזרת בצורה לא אחידה. כאשר האנרגיה מחפשת שיווי משקל על פני כדור הארץ, היא מניעה אינטראקציות במערכת האקלים של כדור הארץ, כלומר המים של כדור הארץ, הקרח, האטמוספירה, הקרום הסלעי וכל היצורים החיים.[3] התוצאה היא האקלים של כדור הארץ.
מאזן האנרגיה של כדור הארץ תלוי בגורמים רבים, כמו אירוסולים אטמוספיריים, גזי חממה, אלבדו פני כדור הארץ (החזרוּת[hebrew 1]), עננות, צמחייה, דפוסי שימוש בקרקע ועוד. כאשר שטפי האנרגיה (אנ') הנכנסים והנפלטים מאוזנים, כדור הארץ נמצא בשיווי משקל קרינתי (אנ') ומערכת האקלים תהיה יציבה יחסית. התחממות כדור הארץ מתרחשת כאשר כדור הארץ מקבל יותר אנרגיה ממה שהוא מחזיר לחלל, והתקררות עולמית (אנ') מתרחשת כאשר האנרגיה הנפלטת גדולה יותר.[4] סוגים מרובים של מדידות ותצפיות מראים על חוסר איזון של התחממות מאז שנת 1970 לפחות.[5][6] קצב ההתחממות מאירוע זה, שנגרם על ידי האדם, הוא ללא תקדים.[7]
כאשר מאזן האנרגיה משתנה, יש השהיה לפני שהטמפרטורה הממוצעת העולמית של פני השטח (אנ') משתנה באופן משמעותי. דבר זה נובע מהאינרציה התרמית של האוקיינוסים, היבשה והקריוספירה.[8] כימות מדויק של זרימות האנרגיה וכמויות האגירה הללו הוא דרישה ברוב המודלים של האקלים (אנ').