מאזן (לפי ה-IFRS: דוח על המצב הכספי) הוא דוח כספי המתאר את מצבה הפיננסי של ישות חשבונאית ליום מסוים. הוא מהווה למעשה "תצלום" של הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של הישות לאותו יום. בדרך כלל נערך מאזן בסוף כל שנת כספים ובחברות ציבוריות גם מדי סוף רבעון. מפורטים בו ערך הנכסים (assets) של הישות, וכנגדם ערך ההתחייבויות (liabilities) וההון העצמי (net worth) שלה. הון עצמי הוא ההפרש בין ערך הנכסים לערך ההתחייבויות; הוא מייצג את הערך של אותו חלק מנכסי הישות שכלפיו אין לנושים החוץ-תאגידיים של הישות טענה משפטית (הווה אומר, אותו חלק שנותר, בין אם בפועל או באופן רעיוני, לאחר קיום כל ההתחייבויות של הישות). לפיכך, ההון העצמי מיוחס בעקיפין לבעלי המניות של הישות, ומכונה גם shareholders' equity. ההון העצמי קשור למושג של זכות שיורית (residual claim).
עובדות מהירות סוגי חשבונאות, מושגים בסיסיים ...
סגירה
מידע נוסף מאזן ליום 31 בדצמבר 2016, נכסים ...
מאזן לדוגמה
מאזן ליום 31 בדצמבר 2016 |
|
|
סך כל הנכסים |
685,000 |
סך כל ההתחייבויות וההון |
685,000 |
סגירה
ברוב המקרים, מאזן נערך עבור תאגיד (כגון חברה, אגודה שיתופית וכדומה). חשיבותו רבה בעיקר למשתמשים חיצוניים, כלומר אלו העושים בו שימוש כדי לקבל החלטות כלכליות, כגון השקעה בעסק. מאזן של תאגיד נערך על ידי התאגיד בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים שנקבעו בתקנים חשבונאיים, גילויי דעת, חוקים ותקנות. לאחר עריכת הדוח חותם עליו יושב ראש הדירקטוריון. רואה חשבון נדרש על פי חוק לבקר את הדוחות הכספיים של התאגיד, באמצעות התהליך של ביקורת חשבונאית, ולבסוף לחוות את דעתו על מידת התאמתם לכללים אלו. רואה החשבון נדרש להיות אדם חיצוני שאינו מועסק על ידי התאגיד, וזאת על מנת לאפשר לקוראי הדוחות הכספיים לדעת עד כמה המידע המופיע בהם הוא אמין, אובייקטיבי, ומתאים לעקרונות החשבונאיים המקובלים, כך שיוכלו להסתמך עליו בבואם לקבל החלטות כלכליות.