![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6e/Lisdexamfetamine_molecule_ball.png/640px-Lisdexamfetamine_molecule_ball.png&w=640&q=50)
ליסדקסאמפטמין
תרכובת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ליסדקסאמפטמין (באנגלית: lisdexamfetamine) היא תרופה המשווקת בין השאר תחת השם המסחרי ויואנס (באנגלית: Vyvanse) ומשמשת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD). התרופה קיבלה את אישור ה־FDA ב-2007[1] ומאז היא שווקה גם במספר מדינות באירופה. היא קיבלה את אישור משרד הבריאות הישראלי בשנת 2015. התרופה נלקחת דרך הפה, ומיועדת לטיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים.
![]() | |
![]() | |
שם IUPAC | |
---|---|
(2S)-2,6-diamino-N-[(2S)-1-phenylpropan-2-yl]hexanamide | |
שמות מסחריים בישראל | |
ויואנס, Vyvanse | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C15H25N3O |
מסה מולרית | 263.378 גרם/מול |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | ספיגה מהירה |
זמן מחצית חיים | ליסדקסאמפטמין פחות משעה. המטבוליט הפעיל דקסאמפטמין הוא בעל זמן מחצית חיים של 10-13 שעות |
הפרשה | הפרשה כמעט מלאה בשתן |
בטיחות | |
מעמד חוקי | תרופה המחייבת מרשם. דרישות המרשם הם על פי דרישות פקודת הסמים המסוכנים |
קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C ![]() |
דרכי מתן | פומי (דרך הפה) |
מזהים | |
קוד ATC |
N06BA12 ![]() |
מספר CAS | 608137-32-2 |
PubChem | 11597698 |
ChemSpider | 9772458 |
![]() ![]() |
אושרה לשימוש רפואי בארצות הברית בשנת 2007, ובאיחוד האירופי בשנת 2012. בשנת 2021 נרשמו יותר מ-9 מיליון מרשמים בארצות הברית, והגיעה למקום ה-69 ברשימת התרופות במרשם השכיחות בשימוש. רשומה כחומר מבוקר מסוג B בבריטניה וחומר מבוקר של Schedule II בארצות הברית.
בארצות הברית[2] התרופה רשומה גם לטיפול בהפרעת אכילת יתר.
זוהי תרופה השייכת למשפחת האמפטמינים, ופועלת כממריצה של מערכת העצבים המרכזית.
ליסדקסאמפטמין היא למעשה מולקולה שמחברת שתי מולקולות הקשורות ביניהן בקשר אמידי, מולקולה אחת היא החומר הפעיל של התרופה דקסאמפטמין (האננטיומר הפעיל של אמפטמין, נקרא גם d-amphetamine ו-dextro-amphetamine) ומולקולה נוספת של חומצת האמינו, ליזין. התרופה נספגת דרך מערכת העיכול ובדם עוברת פירוק (הידרוליזה) ומתפרקת לחומצת האמינו ליזין (חומר שאיננו פעיל) ולחומר הפעיל דקסאמפטמין. בכך ניתן להגדיר את ליסדקסאמפטמין כקדם-תרופה, כלומר תרופה שניטלת ללא אפקט פרמקולוגי, אולם בגוף היא מפורקת וכתוצאה מכך משתחרר החומר הפעיל של התרופה.