Loading AI tools
קבוצה של בעלי חיים שנכחדו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לובופודיה (שם מדעי: Lobopodia,[2] מיוונית עתיקה: λοβός (לובוס) בד, ποδός (פודוס) רגל) היא קבוצה המכילה מספר קבוצות של חסרי חוליות מפותחים שהתקיימו החל מהקמבריון ואולי שרדו עד היום (בהתאם לחלוקה). בעבר סברו שכל בני הקבוצה היו מינים ימיים שנכחדו והיו דמויי תולעים בעלי רגליים גוצות. הפרט בקבוצה מכונה לובופודיאן (Lobopodian).
לובופודיה | |
---|---|
שחזור של Aysheaia | |
תקופה | |
מקמבריון תחתון עד קרבון פנסילבני[1] המערכות נושאי ציפורניים, דובוני מים ופרוקי-רגליים שרדו עד ימינו | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
קבוצה: | רב-תאיים אמיתיים |
מערכה: | לובופודיה ההגדרה המרחיבה כוללת את המערכות נושאי ציפורניים, דובוני מים ופרוקי-רגליים |
שם מדעי | |
Lobopodia סנודגרס, 1938 | |
היקף המושג לובופודיה משתנה ממחבר למחבר. ההגדרה המצמצמת ביותר שלו מתייחסת למערכת של טקסונים פנתרופודיים מהקמבריון שיש להם גפיים גמישות בלתי פרוקות, למשל Aysheaia, הלוצגניה (Hallucigenia) ו-Xenusion. הגדרה רחבה יותר של לובופודיה תכלול גם את המערכות הקיימות בימינו נושאי ציפורניים ודובוני מים. בהגדרה הרחבה ביותר הלובופודיה היא על-מערכה מונופילטית הכוללת את כל שלוש המערכות הפנתרופודיות.[3]
המאובנים העתיקים ביותר והכמעט שלמים של לובופודיה מתוארכים לקמבריון תחתון. כמה מהם נתגלו בלאגרשטטן מהאורדוביק, הסילור והקרבון.[1] חלקם בעלי חלקים קשים: טפרים, לוחיות שריון או קוצים המשתמרים בדרך כלל כמיקרו-מאובנים פחמניים או שהותמרו למינרלים בשכבות מהקמבריון.[4][5]
הסוגים הידועים ביותר כוללים לדוגמה את ה-Aysheaia, שמאובניהם התגלו בפצלי ברג'ס בקנדה והדומים לנושאי ציפורניים מודרניים, והלוציגניה (Hallucigenia) שמאובנים שלה התגלו באתר המאובנים בצ'נגג'יאנג ובפצלי ברג'ס. הטקסון האחרון שוחזר במקור עם רגליים דמוי כלונסאות הליכה ארוכים ובליטות גב בשרניות מסתוריות, ונחשב במשך תקופה ארוכה כדוגמה עיקרית לדרך שבה ערך הטבע ניסויים בעיצובי גוף המוזרים והמגוונים ביותר במהלך הקמבריון.[6] עם זאת, תגליות נוספות הראו כי שחזור זה הציב את החיה במהופך: ההבנה ש"כלונסאות ההליכה" היו בעצם קוצים על גב היצורים הבהירה כי הבליטות הבשרניות על גב היו למעשה רגליים. שחזור שני זה החליף גם את מיקום הקצוות הקדמיים והאחוריים של היצור, מה שחקירה נוספת הראתה כשגויה. מחקר שפורסם ב-2014 הגיע למסקנה המבוססת על הטפרים של ההלוציגניה שהיא הייתה אב קדמון של נושאי הציפורניים המודרניים.[7]
מיקרודיקטיון (Microdictyon) ואוניכודיקטיון (Onychodictyon) הם סוגים בולטים דומים להלוציגניה, אבל עם לוחיות דמויות רשת במקום קוצים. החברים בסוג זה גם הם מאבות נושאי הציפורניים ודובוני המים.[7]
לטקסונים נוספים כדוגמת Luolishania ו-Ovatiovermis cribratusshows יש איברים משוכללים דמויי מניפה שכנראה יצרו "סלים" לסינון מזון.[8][9]
מרבית מיני הלובופודיה היו באורך של כמה סנטימטרים, אם כי אורכם של דובוני מים נע בין 0.1 ל-1.5 מילימטרים. גופם מורכב מטבעות, אף על פי שלעיתים קשה להבחין בהן, משום המרווח הקצר ביניהן (0.2 מילימטרים) והיותן שטוחות. בחתך רוחב היו המינים ורגליהם מעגליים. צורת רגליהם, המכונות לובופודים (lobopods), היא באופן כללי חרוטית ההולכת ומוצרת מהגוף ועד הקצוות בעלות הטפרים. הרגליים הארוכות והחסונות ביותר הן באמצע הגוף, כאשר אלו הסמוכות לראש ולזנב יותר דקות. הטפרים מקומרים מעט. אורכם יחסי לאורך הרגל אליה הם צמודים. העיניים דומות לעיניים של פרוקי-רגליים מודרניים כפי שהודגם ב-Miraluolishania haikouensis.
המעיים של מיני הלובופודיה יוצאי דופן בכך שהם ישרים, אחידים לכל אורכם, ולעיתים נשמרים במאובנים בשלושה ממדים. בכמה מהמאובנים המעיים היו מלאים בבוץ. המעיים בנויים מצינור מרכזי לאורך כל גוף הלובופודיאן,[10] שכמעט ואינו משתנה ברוחבו, לפחות לא באופן שיטתי. הוא עשוי להיות מוקף בסעיפים (diverticulae, שלוחות חלולות) חוזרים ונשנים סדרתית דמוי כליה. בכמה מהמאובנים השתמרו המעיים של הלובופודיאן בשלושה ממדים. השתמרות זו לא התרחשה בשל תהליך התאבנות בזרחות (אנ') שבדרך כלל אחראי להשתמרות של מעיים בשלושה ממדים, מכיוון שתכולת הזרחה במעיים היא פחות מ-1%. המעיים מורכבים מקוורץ ומוסקוביט. רוחבם של המעיים של מינים השייכים לפריאפולידה משתנה לאורכם, והם רחבים ביותר במרכז הגוף. מיקומם בחלל הגוף מקובע באופן רופף כך שייתכן שהיו גמישים.
במינים הפרימיטיביים של הפריאפולידה ונושאי ציפורניים מודרניים יש שכבה של שרירים טבעתיים חיצוניים ושכבה פנימית של שרירים אורכיים. לנושאי ציפורניים יש שכבת ביניים שלישית של שרירים אלכסוניים שזורים בין שתי השכבות האחרות. אבל מערכת השרירים של מאובן לובופודיאן המכונה Tritonychus מדגימה תבנית הפוכה. השרירים החיצונים הם שרירים אורכיים והשכבה הפנימית בנויה משרירים טבעתיים.[11]
במהלך הקמבריון הפגינו מיני הלובופודיה רמה משמעותית של מגוון ביולוגי. לעומת זאת מהאורדוביק ומהסילור מוכרים רק מין אחד מכל תקופה,[12] ועוד כמה מינים מהקרבון (מזון קריק). עובדה זו נובעת ממיעוט של לאגרשטטן יוצאי דופן במרבצים שאחרי הקמבריון.
לדעתו של הפלאונטולוג הבריטי גראהם באד (Graham Budd) מייצגת הלובופודיה שלב בסיסי שממנו צמחו המערכות נושאי ציפורניים ופרוקי-רגליים, כשהסוג Aysheaia מייצג את האב הקדמון, כשסוגים כדוגמת Kerygmachela ו-Pambdeleurion מייצגים שלב מעבר המוביל דרך מחלקת הדינוקרידידה למבנה הגוף של פרוקי-הרגליים.
באד רואה בתחילת השריון בלובופודיאנים משוריינים שנחשבו (בתחילה) כמקום חיבור לשרירים, כהתאמה לאפשר שליטה עדינה יותר בשרירים של הגפים הארוכות יותר הקיימות בקבוצה. להשקפתו של באד מייצגים לובופודיאנים משוריינים קלייד.
מחקרים מאוחרים יותר מראים שלשלוש המערכות הפנתרופודיות יש לובופודיאנים בקלייד שלהם. מכאן שלובופודיאנים הם פרפיליטיים, וכוללים את האב הקדמון המשותף של פרוקי-הרגליים, נושאי הציפורניים ודובוני המים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.