Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כנסיית המטרופוליטן הקהילתית (MCC), הידועה גם בשם האחווה האוניברסלית של כנסיות המטרופוליטן הקהילתיות (UFMCC), היא קהילה בינלאומית המעניקה ייצוג ושירות עבור חברי קהילת הלהט"ב באמונה נוצרית פרוטסטנטית ולמשפחותיהם. מאז היווסדותה התרחבה הכנסייה ל-222 קהילות חברות ב-37 מדינות.[1]
מקום פעילות | כ-222 קהילות ב-37 מדינות |
---|---|
מייסדים | טרוי פרי |
תקופת הפעילות | 1968–הווה (כ־56 שנים) |
www | |
לאחווה ישנו מעמד של משקיפה רשמית במועצת הכנסיות העולמית. חברותה של "MCC" נדחתה במועצה הלאומית של הכנסיות של ארצות הברית,[2] אך קהילות רבות מטעמה חברות בשותפויות אקומניות מקומיות ברחבי העולם והכנסייה שייכת כיום למספר מועצות כלל-מדינתיות של כנסיות בארצות הברית.[3]
כנסיית המטרופוליטן הקהילתית מבססת את התאולוגיה שלה על האמונות ההיסטוריות של הכנסייה הנוצרית, בהן נוסח השליחים ואמונת ניקנה. כל כנסייה נדרשת לחגוג את טקס הקודש לפחות פעם בשבוע, ולתרגל התייחדות פתוחה, כלומר, הנמענים אינם צריכים להיות חברים ב-"MCC" או בכל כנסייה אחרת כדי לקבל את הקודש. מעבר לכך, "MCC" מאפשרת לכנסיות החברות בה עצמאות בתאולוגיה נוצרית, פולחן ופרקטיקה. סגנונות הפולחן משתנים מאוד מכנסייה לכנסייה.
"MCC" רואה במשימתה חברתית כמו גם רוחנית עמידה על זכויותיהם של מיעוטים, במיוחד אלה של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב). הכנסייה הייתה כוח מוביל בפיתוח התאולוגיה הקווירית.
הכנסייה תומכת בנישואים חד-מיניים, וערכה את חתונותיה הראשונות בכנסייה לזוגות חד-מיניים בממלכה המאוחדת.[4] מייסד הכנסייה, טרוי פרי, ביצע את הנישואים הפומביים החד-מיניים הראשונים בארצות הברית בהנטינגטון פארק, קליפורניה, בשנת 1969. בשנת 1970, הוא הגיש את התביעה הראשונה בארצות הברית בבקשה להכרה משפטית בנישואים חד-מיניים. פרי הפסיד בתביעה זו אך פתח את הוויכוח על שוויון עבור נישואים חד מיניים בארצות הברית. כיום, קהילות "MCC" ברחבי העולם מקיימות מעל 6,000 טקסי איחוד או נישואים חד מיניים מדי שנה.
הכומר הקנדי ברנט הוקס וכנסיית המטרופוליטן הקהילתית של טורונטו היו שחקנים מרכזיים בתביעה המשפטית בקנדה שהביאה להכרה בנישואים חד מיניים ברחבי המדינה.[5]
היבט בולט בתאולוגיה של כנסיית המטרופולין הקהילתית הוא עמדתה לגבי הומוסקסואליות ונצרות, אשר מקבלת בברכה את חברי הקהילה במלואם. ואכן, רוב חבריה הם לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים או ביסקסואלים, כאשר אנשי דת רבים בתוכה הם חברי הקהילה בגלוי. "MCC" מאשרת באופן מלא את תפקידם של גברים ונשים כאחד ורואה אותם כשווים, בעוד הבחירה בעבר של ננסי וילסון ליושבת ראשה לאחר פרישתו של המייסד טרוי פרי, הופכת את הכנסייה לאחת ממספר קטן של קהילות עם מנהיגות בכירה נשית.
הצהרת אמונה חדשה של הכנסייה התקבלה, כמעט פה אחד בוועידתה הכללית ה-26 בוויקטוריה, קולומביה הבריטית. כיום, היא נחשבת לאחת ממסמכי הליבה של כנסיית המטרופולין הקהילתית, בנפרד מהתקנון שלה, שכן הוא חלק מהיווצרותה ומזהותה, אך אינו חלק ממדיניות הממשל שלה.[6]
קהילתה הראשונה של הכנסייה נוסדה בהנטינגטון פארק, קליפורניה, על ידי מייסדה, טרוי פרי, ב-6 באוקטובר 1968. התקופה אופיינה בהיותן של עמדות נוצריות כלפי הומוסקסואליות כשליליות כמעט באופן אוניברסלי. הקהילה הראשונה נפגשה במקור בבית פרי'ס הנטינגטון פארק. לאחר היווסדותה, זכתה לראשונה לפרסום על ידי מודעות שהתפרסמו בירחון האדבוקט.
בשנת 1969 גדלה הקהילה מהסלון הפרטי של פרי ועברה לשטח מושכר במועדון הנשים של הנטינגטון פארק. מעבר זה היה בנקודת זמן בה מספר החברים בכנסייה גדל ל-200 איש. בשל אפליה על רקע הומופוביה, נאלצה הכנסייה לעבור ממקום למקום והתקשתה למצוא מקום קבוע בו תתקיים. בתקופה זו במהלך עונות אביב והקיץ של שנת 1969 עברה הכנסייה תחילה לאודיטוריום השגרירות, ולאחר מכן לכנסייה מתודיסטית מאוחדת למשך שבועיים. בסופו של דבר שכרה הכנסייה את תיאטרון הדרן בהוליווד מ-1969 עד 1971.
בתוך חודשים מטקס הפולחן הראשון, החל פרי לקבל מכתבים וביקורים מאזרחים אשר רצו להקים כנסיות מטרופוליטן קהילתיות בערים נוספות. קבוצות "MCC" משמונה ערים בארצות הברית היו מיוצגות בוועידה הכללית הראשונה ב-1970. קבוצת "MCC" הייתה קיימת במיאמי, פלורידה, אך לא שלחה נציג.
הכנסייה עברה את המעבר האחרון שלה לבניין שרכשה בשדרות סאות' יוניון 2201 בלוס אנג'לס בתחילת 1971. הבניין נחנך ב-7 במרץ 1971. הכנסייה התקיימה בו עד 27 בינואר 1973, כאשר הבניין נהרס בשל מה שמכבי האש המקומיים כינו "שריפה ממקור חשוד".
במשך השנים שלאחר מכן, "MCC" התרחבה מאז והיא נוכחת ב-37 מדינות עם 222 כנסיות מטעמה. הנוכחות הגדולה ביותר נמצאת בארצות הברית, ואחריה קנדה. בשנת 2010, העיתון הספרדי אל מונדו דיווח כי קהילת הכנסייה הראשונה בספרד תוקם במדריד בחודש אוקטובר, היא תהיה לכנסייה המוכרת הראשונה בספרד שמציינת רשמית נישואים חד מיניים.[7][8] עם זאת, הכנסייה לא הוקמה באופן קבוע במדריד באותה שנה ללא נתונים מדוע. בשנת 2018, החתונה החד-מינית הראשונה שתועדה בספרד על ידי כומר בוצעה על ידי כומר של הכנסייה הלותרנית של שוודיה. הכנסייה הלותרנית של שוודיה וכנסיית המטרופולין הקהילתית נמצאות בקשר חלקי אחת עם השנייה בעוד כומר מוצב בספרד בשליחות ארוכת טווח של 5 שנים. למרות העובדות הללו, הוא אינו יכול לקיים באופן חוקי כל חתונה שבה כל אחד מהצדדים הוא אזרח ספרדי והוא יכול לערוך רק טקסים שבהם לפחות משתתף אחד הוא אזרח שוודי. מאוחר יותר באותה שנה נפתחה לבסוף קהילה של "MCC" במדריד. החל משנת 2020, אתר הכנסייה מתאר את קהילתה במדריד כ-"משגשגת ומתרחבת".[9]
בשנת 1972 הפכה פרדה סמית' לכומרית האישה הראשונה בכנסייה,[10] והייתה לאישה הראשונה שנבחרה למועצת הזקונים בשנת 1973 בוועידה הכללית הרביעית באטלנטה, כאשר הורחבה מ-4 חברים ל-7.[11]
המייסד טרוי פרי שימש כיושב הראש של "MCC" עד 2005, לאחר פרישתו, נבחרה ננסי וילסון על ידי הוועידה הכללית, בעודה הוגדרה באופן רשמי בשירות מיוחד בקתדרלה הלאומית של וושינגטון בוושינגטון הבירה ב-29 באוקטובר 2005.[12] וילסון היא האדם השני, והאישה הראשונה, המשמשת כיושב הראש של הכנסייה.[13]
ביוני 2011, כנסיית המטרופוליטן של באגיו (הפיליפינים) חגגה את איחודם של זוג הומוסקסואלים אחד ושבעה זוגות לסביות בבר "Ayuyang Bar". זהו היה לטקס הראשון של כנסיית המטרופולין בעיר שהסעיר את הכנסיות האוונגליסטיות המרכזיות בפיליפינים בעוד הזוגות שהשתתפו באיחוד זכו גם לביקורת מצד מנהיגי הכנסייה המקומית. הכומר מייקה סוטרו מטעמה הצהיר כי השירות היה "חגיגה נוצרית של אהבה ויחסים". עם זאת, טקסי הנישואים מטעם הכנסייה אינם נחשבים לנישואים דה יורה כיוון שממשלת הפיליפינים אינה מכירה בנישואים חד מיניים.[14]
בשנת 2011 כנסיית הרועה הטוב של "MCC" נכנסה להיכל התהילה של קהילת הלהט"ב בשיקגו.[15]
"MCC" מובל על ידי מועצת הזקונים (COE) ומועצת מנהלים. מועצת הזקונים מורכבת ממנחה וזקונים שמונו על ידי יושב הראש, המאושרים על ידי מועצת המנהלים ומאושרים על ידי הוועידה הכללית. למועצת הזקונים ישנה אחריות להוביל את החברות בנושאי רוחניות, פיתוח שליחות ועדות נוצרית. מועצת המנהלים מורכבת מהמנחה, 4 חברי הדיוט ו-4 חברי כמורה הנבחרים על ידי הועידה הכללית, והיא הדירקטוריון המשפטי של הקהילה, המטפל באחריות לענייני כספים ונאמנות.[16]
נכון לשנת 2016, מועצת הזקנים כוללת את רייצ'ל בראון (מנחה), ננסי וילסון, אינס-פול באומן, פט בומגרדנר, טוני פרימן, דרלין גארנר, הקטור גוטיירז, דוויין ג'ונסון, ננסי מקסוול, מרגריטה סאנצ'ז דה לאון, קנדיס שולטיס, ומונה ווסט.[17] מועצת המנהלים כוללת את רייצ'ל בראון (מנחה זמנית ויו"ר בעצמו), ג'ו קוב, ויקטוריה ל. בורסון, מיאק סיאו וד"ר דייוויד ל. וויליאמס.[18]
האחריות העיקרית של הזקונים היא לתת מנהיגות פסטורלית וטיפול כדי לאפשר את הקהילה במסע הרוחני שלה. הזקנים מפעילים סמכות רוחנית ופסטורליות כדי לבנות חזון משותף לאחווה האוניברסלית של כנסיות המטרופוליטן הקהילתיות (UFMCC), להכין אותה לעתיד ולתמוך בכיוון האסטרטגי שלה. הזקונים משמשים נציגים רשמיים של האחווה בתחומי יחסי הציבור והקהילה, סיפוק פיקוח ותמיכה לקהילות מטעמה, התייעצות עם כנסיות בנושאים הקשורים לפיתוח כנסיות ומילוי חובות כנסייתיות וטקסיות אחרות.
ביולי 2019 נבחרו מנחה ומועצת מנהלים חדשים בוועידה הכללית של "MCC" באורלנדו, פלורידה. המנחה נבחר לכומרית סיליה אגלסטון. מועצת המנהלים מורכבת מהכומר מארי אלפורד-הארקי, הכומר אלברטו נגרה, הכומר אלדר דיאן פישר והכומר פול וויטינג, המייצגים את הכמורה, וצ'אד הובס, קלייר קוקלין, ג'יימס צ'אביס ומארק גודט, המייצגים את הדיוט.
בינלאומית, ממשלת האחווה האוניברסלית של כנסיות המטרופוליטן הקהילתיות נתונה לוועידה הכללית התלת שנתית, בכפוף להוראות תקנון האחווה או מסמכי הארגון המשפטי. הועידה הכללית מוסמכת לקבל את הדיווחים מהדירקטורים, הוועדות והמועצות השונות של האחווה. לאורך ההיסטוריה שלה הוועידה הכללית נפגשה הן בתוך ומחוץ לארצות הברית היבשתית, במקומות כמו סידני באוסטרליה, וטורונטו, אונטריו וקלגרי במחוז אלברטה בקנדה. הוועידה הכללית של שנת 2010 נערכה באקפולקו, גררו, כאשר ועידות עתידיות עתיד להתקיים כל שלוש שנים. הוועידה הכללית 2013 נערכה בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית, בוויקטוריה, קולומביה הבריטית, קנדה ב-2016 ואורלנדו, פלורידה, ארצות הברית ב-2019.
כל כנסייה חברה מטעם "MCC" היא גוף בשלטון עצמי, אוטונומי מבחינה משפטית, נתון לאספת קהילתה אשר מפעילה את הזכות לשלוט בכל ענייניה, בכפוף להוראות התקנון או המסמכים המשפטיים של הארגון והוועידה הכללית של האחווה האוניברסלית של כנסיות המטרופוליטן הקהילתיות (UFMCC). כומר מוסמך מספק מנהיגות רוחנית ומנהיגות אדמיניסטרטיבית כמנחה של גוף מינהלי של כנסייה מקומית. בארצות הברית ובקנדה הגוף המנהלי של הכנסייה המקומית מכונה בדרך כלל "מועצת המנהלים". כל קהילה מקומית נדרשת לשלוח מעשר כספים או הערכת הכנסה ל-"UFMCC", המוגדרת כיום לצמצום מ-15% מההכנסה ל-10% ב-1% כל שנתיים, נכון ל-2005. כל כנסייה מקומית בוחרת כומר משלה מתוך רשימת אנשי הדת המוסמכים של "MCC".
כל קהילה מקומית חופשית לקבוע עניינים של פולחן, פרקטיקה, תאולוגיה ושירות בתנאי שהם עומדים בדרישות בסיסיות מסוימות הכוללות גישה פתוחה לקהילה ומנוי לאמונות הנוצריות המסורתיות. סגנונות פולחן כוללים ליטורגי, כריזמטי, אוונגליסטי, מסורתי ומודרני בעוד גיוון מוגדר כחלק חשוב בכנסייה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.