![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/df/Asinou_-_Kirche_Narthex_4_Kuppel.jpg/640px-Asinou_-_Kirche_Narthex_4_Kuppel.jpg&w=640&q=50)
כנסיות מצוירות באזור הטרודוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הכנסיות המצוירות באזור טרודוס הן אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בהרי טרודוס שבמרכז קפריסין. אזור זה מכיל את אחד הריכוזים הגדולים בעולם של כנסיות ביזנטיות. הכנסיות מעוטרות בציורי קיר ביזנטיים ופוסט-ביזנטיים מפוארים.[1]
![]() | |||||||
![]() | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג |
כנסייה ![]() | ||||||
מיקום |
מחוז לימסול ![]() | ||||||
מדינה |
קפריסין![]() | ||||||
קואורדינטות | 34°55′13″N 33°05′45″E | ||||||
![]() ![]() |
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/82/Asinou_-_Kirche_Au%C3%9Fen_1.jpg/640px-Asinou_-_Kirche_Au%C3%9Fen_1.jpg)
בשנת 965 לספירה, קפריסין סופחה על ידי האימפריה הביזנטית במלחמות הערבים נגד האימפריה הביזנטית. מתקופה זו ועד המאה ה-16, נבנו באזור טרודוס כנסיות ביזנטיות רבות ויצרו את אחד הריכוזים הגדולים ביותר של מנזרים וכנסיות מתקופת האימפריה הביזנטית. אתר המורשת העולמית כולל מגוון של כנסיות, מקפלות קטנות ועד למנזרים מפוארים. האתרים הללו מציגים כמה אלמנטים ארכיטקטוניים הייחודיים לקפריסין, כולל גגות עץ משופעים עם רעפים.[1]
עשר הכנסיות מציגות את ההשפעות האמנותיות שפקדו את קפריסין לאורך תקופה של 500 שנה. למבנים יש מאפיינים ייחודיים לקפריסין שהושפעו מהגאוגרפיה, ההיסטוריה והאקלים שלה. אחד המאפיינים הייחודים הוא גג הכנסיות. חלק מהגגות הם תלולים עם רעפים שטוחים. לעיתים קיים גם גג שני מעל כיפות אבן ביזנטיות. הסגנון האדריכלי של הכנסיות קיים רק ברכס טרודוס ומקורו ככל הנראה הוא מקומי. בתוך עשר הכנסיות יש כנסיות קטנות שסגנונן האדריכלי הכפרי עומד בניגוד בולט לקישוט המעודן שלהן, אך יש גם מנזרים מרשימים כמו מנזר איוס יואניס למבדיסטיס. הכנסיות מכילות שפע של כתובות מתוארכות, תכונה נדירה במזרח הים התיכון בימי הביניים. עובדה זו מחזקת את חשיבותן של הכנסיות לתיעוד הכרונולוגיה של הציור הביזנטי. דוגמאות חשובות לאיקונוגרפיה של המאה ה-11 שרדו בכנסיות איוס ניקולאוס ופנגיה פורוויטיסה/אסינו. בתוך פנגיה טו אראקו ואיוס ניקולאוס נמצאות פרסקאות חשובות מתקופת הקומנים. הפרסקאות של מנזר איוס יואניס למבדיסטיס בקלופניוטיס ובפנגיה במוטולאס משקפות את המשך המסורת הביזנטית והשפעות חיצוניות חדשות מהמאה ה-13. פרסקאות מהמאה ה-14 בפנגיה פורוויטיסה/אסינו, כנסיית טימיוס סטוורוס בפלנדרי ומנזר איוס יואניס למבדיסטיס מציגות גם השפעות מקומיות ומערביות, ובמידת מה גם את האמנות המחודשת של קונסטנטינופול.[1]