![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/48/US_Navy_090114-N-4515N-151_The_Navy%252C_in_conjunction_with_the_Spatial_Integrated_Systems_Incorporated%252C_holds_a_demonstration_of_a_fully_autonomous_unmanned_surface_vehicle.jpg/640px-thumbnail.jpg&w=640&q=50)
כלי שיט בלתי מאויש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כלי שיט בלתי מאויש (בראשי תיבות: כשב"ם, באנגלית: Unmanned surface vehicles - USV או Autonomous surface vehicles - ASV) הוא כלי שיט, היכול לפעול ללא צוות אנושי הנמצא עליו.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/48/US_Navy_090114-N-4515N-151_The_Navy%2C_in_conjunction_with_the_Spatial_Integrated_Systems_Incorporated%2C_holds_a_demonstration_of_a_fully_autonomous_unmanned_surface_vehicle.jpg/640px-thumbnail.jpg)
כשב"מים משמשים לאוקיינוגרפיה, הם זולים יותר מאוניות מחקר, חלק יכולים לנצל את אנרגיית הגלים כאמצעי הנעה עיקרי, ובעזרת תאים סולריים הם יכולים להפעיל את המכשור המותקן עליהם. הדבר מאפשר שהייה של חודשים במים למטרות מחקר אקדמיות או שימושים של חיל ים.
השימושים הצבאיים של כשב"מים הם רבים וכוללים: הדמיית מטרות אימון ימיות, סיור, תצפית ובט"ש. כמו כן, הכשב"מים נחשבים כבעלי יתרון במשימות הנחשבות כ"סיזיפיות" ומחייבות חזרתיות רבה היוצרת שעמום בצוותים האנושיים ומעורבות גם בסיכון חיי אדם כגון סריקה לגילוי וניטרול מיקוש ימי.[1] חיל הים הישראלי משתמש בכשב"ם מסוג פרוטקטור - הכשב"ם הקרבי הראשון בעולם שהוכנס לשירות פעיל.
במובנים רבים, ההתפתחות של כלי השייט הבלתי מאוישים היא "מהלך טבעי" שמתחבר לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, רחפנים, מכוניות אוטונומיות ורובוטים בכלל.
הפעלה מוצלחת של כלי שיט בזירת הקרב הפוסט מודרנית דורשת שילוב של פלטפורמה רובוטית, מערכות חדישות ואמינות, וכוח אדם מיומן להפעלתו, אולם, מערכות חדשות שמובצעו במהירות על אף שאינן "מבושלות" לחלוטין, כלים מיושנים שסובלים מתקלות במערכות הנעה, כשלים אחרים (שאינם נובעים משילוב טכנולוגיות מתקדמות), כוח אדם באיכות הולכת ויורדת, ותקציבי ביטחון שימשיכו להצטמצם, מעלים בספק את יכולת ההתמודדות של הציים המערביים אל מול האתגרים הנוכחיים, כגון תימן.[2]