יחסי טורקיה–מצרים
יחסי חוץ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יחסי טורקיה–מצרים (בטורקית: Mısır-Türkiye ilişkileri, בערבית: العلاقات التركية المصرية) הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה הטורקית ובין רפובליקת מצרים הערבית. מצרים וטורקיה קשורות בקשרים דתיים, תרבותיים והיסטוריים חזקים, אך הקשרים הדיפלומטיים בין השניים היו לעיתים ידידותיים במיוחד ולעיתים מתוחים מאוד. במשך שלוש מאות שנים הייתה מצרים חלק מהאימפריה העות'מאנית, שבירתה הייתה קונסטנטינופול בטורקיה המודרנית.
יחסי טורקיה–מצרים | |
---|---|
טורקיה | מצרים |
טורקיה | מצרים |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
783,562 | 1,001,450 |
אוכלוסייה | |
86,260,417 | 114,484,252 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
905,988 | 476,748 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
10,503 | 4,164 |
משטר | |
משטר נשיאותי | רפובליקה |
טורקיה כוננה יחסים דיפלומטיים עם מצרים בשנת 1925 ברמה של משלחת דיפלומטית, ושדרגה את המשלחת בקהיר לשגרירות בשנת 1948. שתי המדינות חתמו על הסכם סחר חופשי בדצמבר 2005. שתי המדינות חברות מלאות באיחוד לים התיכון. עסקת הגז הטבעי בין מצרים לטורקיה - הפרויקט המצרי-טורקי המשותף הגדול ביותר עד כה, אשר מוערך בעלות של ארבעה מיליארד דולר - מיושמת. ב־16 באפריל 2008 חתמו מצרים וטורקיה על מזכר הבנות לשיפור והמשך היחסים הצבאיים ושיתוף הפעולה בין המדינות.
אולם היחסים היו מתוחים למדי בהזדמנויות רבות בהיסטוריה של שתי המדינות, כולל תקופת נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר במצרים בשנות החמישים והשישים. זה גם הידרדר מאוד בתקופה שלאחר הפלתו של נשיא מצרים מוחמד מורסי ב-3 ביולי 2013, לאחר מועד אחרון של 48 שעות ב-1 ביולי, לציון סיום ההפגנות נגד השלטון שהתקיימו בין 30 ביוני ל-3 ביולי באותה שנה.
ב-23 בנובמבר 2013 גירשה ממשלת מצרים את שגריר טורקיה בקהיר לאחר משבר דיפלומטי שנמשך חודשים.
עם זאת, ב-2021 החלה התחממות ונורמליזציה ביחסים. ב 14 לפבראר 2024, נשיא טורקיה ארדואן הוזמן למצרים על ידי נשיא מצרים לאחר 11 שנוץ נתק בין המדינות.