יון מצולה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"יְוֵן מְצוּלָה"[1] הוא שמה של כרוניקה שכתב הרב נתן נטע הנובר על גזירות ת"ח ת"ט.
המהדורה המקורית של יון מצולה לרבי נתן נטע הנובר, 1653. | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | נתן נטע הנובר |
שפת המקור | עברית |
קישורים חיצוניים | |
היברובוקס | 37342 |
הספרייה הלאומית | 990026669040205171 |
המחבר התגורר באיזיאסלב, משם נמלט עם פרוץ המרד למז'יבוז'. הרב הנובר היה עד ראייה למתרחש בעירו; את היתר השלים משמועות ומהעתקה ספרותית משלוש כרוניקות קודמות: "צוק העתים" למאיר בן שמואל משברשין (יצא ב-1650), "מגילת עיפה" לר' שבתי כהן (1651), ו"פתח תשובה" מאת גבריאל בן יהושע שוסבורג (1651). הרב הנובר תיאר את התקופה הסוערת שהחלה במרד חמלניצקי, בו תקפו הקוזאקים והטטרים מחאנות קרים את האיחוד הפולני-ליטאי, תוך שהם טובחים ביהודים וביתר האוכלוסייה. כמו כן תיאר את ההגנה על ערים בידי כוחות האיחוד, כולל היהודים. הספר התקבע בזיכרון ההיסטורי: הוא יצא ביותר מעשרים מהדורות ותורגם לכמה שפות.
הרב הנובר נטה להגזים מאוד בקני-מידה מספריים וניסה, כסופרים אחרים בני זמנו, לקשור את קרבנות המאורעות למסורת האשכנזית של מוות על קידוש השם. בין היתר, דיווחו על הסירוב ההמוני להתנצר בטולצ'ין הוא כנראה העתקה מהתיעוד של מאיר בן שמואל על אירוע דומה בהומל. עד המאה ה-20 כמעט ולא היה היסטוריון יהודי שלא הסתמך על ספרו, אך במחצית השנייה שלה הפחית המחקר המודרני בהערכת אמינותו המוחלטת של "יון מצולה"; למרות זאת, הוא עודנו מקור חשוב אודות המאורעות.[2][3]