יוהאן ברנולי
מתמטיקאי שווייצרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתמטיקאי שווייצרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן ברנולי (בגרמנית: Johann Bernoulli; בצרפתית: Jean Bernoulli; 27 ביולי 1667[1] – 1 בינואר 1748) מתמטיקאי שווייצרי, בן למשפחת ברנולי. ידוע בתרומותיו לחשבון האינפיניטסימלי ובהיותו המורה של לאונרד אוילר.
 | |
| לידה |
27 ביולי 1667 (יוליאני) בזל, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1748 (בגיל 80) בזל, שווייץ |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | שווייץ |
| מקום קבורה |
Peterskirche |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בזל |
| מנחה לדוקטורט |
יאקוב ברנולי |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
לאונרד אוילר, יוהאן סמואל קניג, דניאל ברנולי, פייר-לואי מורו דה מופרטואה |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית |
| בן או בת זוג |
Dorothea Falkner |
| צאצאים |
ניקולאוס ברנולי ה-2, יוהאן ברנולי ה-2, דניאל ברנולי, אן קתרין ברנולי |
| הערות | יוהאן ברנולי הוא אחיו של יאקוב ברנולי ואביהם של דניאל ברנולי וניקולאס ברנולי ה-II. |
| תרומות עיקריות | |
| היה מחלוצי השימוש בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ופיתח את סדרת ברנולי. נזקפים לזכותו גם גילויים רבים בניווט. | |
| חתימה |
 |
  | |
יוהאן ברנולי הוא אחיו של יאקוב ברנולי ואביהם של דניאל ברנולי וניקולאס ברנולי ה-II. משפחת ברנולי תרמה למדע שמונה מתמטיקאים דגולים על פני שלושה דורות. מוצא המשפחה במקור הוא מאנטוורפן שבבלגיה, אך היא ברחה משם בעקבות רדיפות על ידי הקתולים.
יוהאן נולד בבזל, בנו העשירי של ניקולאס ברנולי, סוחר עשיר. בתחילה רצה אביו שבנו ימשיך את דרכו כסוחר, והכשיר אותו כשולייתו. יוהאן לא גילה עניין במסחר, ובשנת 1683 התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת בזל, שבה כיהן אחיו, יאקוב ברנולי, שהיה מבוגר ממנו ב-12 שנה, כפרופסור. בזמן לימודיו למד יוהאן במקביל מתמטיקה אצל אחיו. בשנת 1690 קיבל רישיון לעסוק ברפואה. הוא העדיף לעסוק במתמטיקה, ובשנת 1691 פורסם מאמרו הראשון בתחום זה, פתרון לבעיית קו השרשרת, בכתב העת Acta Eruditorum. בשנת 1694 קיבל תואר דוקטור לרפואה על מאמרו על תנוחת השריר, עבודה ברפואה המכילה אלמנטים מתמטיים רבים. לאחר מכן, היות שתקן המתמטיקאי בבזל היה תפוס על ידי אחיו, עבר יוהאן, בהמלצתו של כריסטיאן הויגנס, לאוניברסיטת חרונינגן.
אחרי שלימד את יוהאן התקשה יאקוב ברנולי לקבל את תלמידו כשווה לו ביכולת המתמטית, וטען שעל כל הישגיו להיזקף לזכותו כמורהו. יוהאן לא קיבל טענות אלה והשניים הרבו בביקורת ציבורית זה על עבודתו של זה, וב-1697 נותקו הקשרים ביניהם.
יחד עם אחיו יאקוב היה ברנולי מחלוצי השימוש בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של לייבניץ, תוך מציאת שימושים לתורה זו, כגון חישוב אורך ושטח של עקומות. ברנולי תרם לפיתוח התחום של משוואות דיפרנציאליות ולנושאים במכניקה ובאופטיקה.
בגיליון יוני 1696 של Acta Eruditorum הציג יוהאן ברנולי את בעיית הברכיסטוכרון כאתגר למתמטיקאים,[2] וכשנה לאחר מכן פורסמו פתרונות שונים של חמישה מתמטיקאים: יוהאן ברנולי עצמו, אחיו יאקוב ברנולי, אייזק ניוטון, גוטפריד לייבניץ והמרקיז דה לופיטל.[3]
ב-1705 חזר יוהאן לבזל לבקשת חמיו, ותכנן לקבל משרת פרופסור ליוונית, אך מות אחיו יאקוב אפשר לו לקבל את משרתו של האח כפרופסור למתמטיקה.
בשנת 1713, בוויכוח בין לייבניץ וניוטון לגבי מי משניהם המציא את החשבון הדיפרנציאלי, תמך ברנולי בלייבניץ, שהיה עמו בקשר, ובעקבות כך, בין השאר, היה זה החשבון של לייבניץ אשר היה נפוץ יותר באירופה. כחלק מתמיכתו פתר ברנולי בעיות אחדות שניוטון לא הצליח לפתור.
יוהאן חקר רבות את המשוואה ופיתח את סדרת ברנולי. נזקפים לזכותו גם גילויים רבים בניווט. הוא ידוע גם בזכות היותו מורהו של לאונרד אוילר והתכתבויותיו הרבות.
ב-1738 יצא לאור ספרו "הידראוליקה". בשנת 1742 יצאו לאור כל כתביו בארבעה כרכים בלטינית.[4]
במהלך חייו קיבל יוהאן עיטורי הוקרה רבים, כולל חברות באקדמיה למדעים של פריז, ברלין, סנקט פטרבורג ועוד.
יוהאן מת בשנת 1748 בבזל. על קברו נכתב כי היה "הארכימדס של דורו".
| ניקולס ברנולי (1623)–(1708) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יאקוב ברנולי (1654)–(1705) | ניקולאוס ברנולי (1662)–(1716) | יוהאן ברנולי (1667)–(1748) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ניקולאוס ברנולי ה-1 (1687)–(1759) | ניקולאוס ברנולי ה-2 (1695)–(1726) | דניאל ברנולי (1700)–(1782) | יוהאן ברנולי ה-2 (1710)–(1790) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יוהאן ברנולי ה-3 (1744)–(1807) | דניאל ברנולי ה-2 (1751)–(1834) | יאקוב ברנולי ה-2 (1759)–(1789) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
זהו עץ משפחה חלקי, שמוצגים בו בעיקר מתמטיקאים בני המשפחה. יוהאן ברנולי, למשל, היה הילד העשירי במשפחתו.
