יבשת שקועה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יבשת שקועה היא אזור של קרום יבשתי שגודלו נרחב אך הוא נמצא ברובו מתחת לפני הים. מונח זה משמש כמה פליאוגאולוגים וגאוגרפים בהתייחס לכמה יבשות (שאף אחת מהן אינה גדולה כמו כל אחת מהיבשות המוכרות).
ההגדרה של מונח זה אינה ברורה. אם שברי יבשות ומיקרו-יבשות שקטנים מ-2,500,000 קמ"ר, שהם כשליש משטחה של יבשת אוסטרליה, אינם נכללים, אז זילנדיה (בעלת שטח של כ-4,900,000 קמ"ר) תהיה המאפיין הגאולוגי היחיד שניתן לסווגו כיבשת שקועה.
יבשות שקועות נוספות הן, לדוגמה, ברינגיה, דוגרלנד, רמת קרגלן, מאוריציה, סאהול וסונדה.
לאורך זמן רב אנשים חיפשו אחרי יבשות שקועות והועלו השערות לגבי "יבשת אבודה" אפשרית מתחת למי האוקיינוס האטלנטי.[1][2] בשנות ה-30 נערך גם חיפוש אחר למוריה, שחשבו כי הייתה יבשת שקועה בין חופי הודו ואפריקה.[3]