טלאלוק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טללוק או טלאלוק (מאצטקית, הגייה: [ˈtɬaːlok]) הוא אחד האלילים המרכזיים במיתולוגיה האצטקית. רק שיווטקווטלי – אל האש, קדם לטללוק בחשיבותו בפנתיאון האצטקי.
טללוק הוא אל הגשם, הפריון והמים. במיתולוגיה האצטקית הוא נחשב לאל מיטיב המעניק חיים, אך גם אל מזרה אימה – בשל יכולתו להוריד גשם וברד, ולשלוח רעמים וברקים.
טללוק מתואר לרוב כאל בעל עיניים בולטות (כעיני דג) וטפרים.
פולחנו של טללוק כלל הקרבת קורבן אדם, ולרוב הוקרבו לו ילדים.
בקוסמולוגיה האצטקית טללוק מחזיק את השמים מעל הארץ, והוא היה האל של השמש השלישית מתוך חמש השמשות (שמש שהושמדה באש).
מקדשו היה אחד משני המקדשים בראש הטמפלו מאיור (המקדש הגדול) בבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן, אולם אתר הפולחן המקודש לו ביותר היה בראש הר טללוק, קצה המזרחי של עמק מקסיקו.