Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יקום המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים" ידוע, בין השאר, בטכנולוגיה העתידנית שהוא מציג לצופיו.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
במסע בין כוכבים מופיעות כמה צורות של ייצור אנרגיה והעברה שלה ברחבי המתקנים השונים.
במרבית הספינות והמתקנים של התרבויות המפותחות משתמשים בהתאיינות חומר/אנטי-חומר מבוקרת לצורך ייצור אנרגיה. שני המגיבים מוזרקים כפלזמה לליבה, שם נקצרת האנרגיה מהתגובה בעזרת גבישי דייליתיום.
במספר פרקים בסדרות השונות מופיעות ציוויליזציות אשר מניעות את ספינותיהן בעזרת סינגולריות כבידתית עירומה, כלומר נקודה בה החומר דחוס בצורה אינסופית כמו בחור שחור, אך היא קטנה מכדי ליצור חור שחור.
במסע בין כוכבים: הדור הבא נתקל צוות האנטרפרייז בכדור דייסון נטוש, שהושאר מאחור על ידי ציוויליזציה מתקדמת[1]. מדובר במבנה ענק, הסוגר מערכת שמש שלמה בתוך מעטפת מלאכותית, המאפשרת לאגור את מלוא האנרגיה שמשחרר הכוכב שבמרכזה ולנצלה.
מולקולות האומגה הן חלקיקים סופר-אנרגטיים בצורת פאון המסוגלים לשמש לייצור אנרגיה[2]. בכל מולקולה אצורה אותה כמות אנרגיה כמו בליבת עיוות מתודלקת במלואה - תכונה שהופכת אותן למקור אנרגיה נחשק במיוחד. עם זאת, מולקולות האומגה אינן יציבות באורח קיצוני, ובשילוב עם העוצמה האדירה שלהן והעובדה שהן מסוגלות לגרום נזק חמור ביותר לתת-חלל (תחנת מחקר ירחית קטנה שתאבד שליטה על מאגר המחקר שלה תקרע לגזרים את התת-חלל לאורך חצי מהרביע הגלקטי) הפכו אותן לכלי הפכפך ומסוכן, עם היסטוריה של נזקים כבדים. על מנת להפוך אותן ליציבות יש צורך לסדר אותן בתבנית יציבה, דבר שכל החוקרים כשלו בו; התייצבות ספונטנית נחשבת לבלתי אפשרית, ונצפתה רק פעם אחת.
צורת ההולכה הסטנדרטית בספינות צי הכוכבים של האנרגיה המיוצרת בליבת העיוות היא באמצעות תעלות אלקטרו-פלזמה (EPS conduits) - רשת תעלות המקיפה את כל הספינה, ובתוכה זורמת פלזמה מחוממת ומחושמלת ביותר הזורמת מליבת העיוות אל המערכות השונות ברחבי הספינה ומספקת להן חשמל (בדומה למחזור הדם).
בסדרה מסע בין כוכבים: וויאג'ר מוצג גזע האוקמפה, שאטמוספירת כוכב הבית שלו נהרסה בטעות לפני מאות שנים על ידי טכנולוגיה מגלקסיה אחרת[3]. ה"משגיח" - כפי שהאוקמפה מכנים אותו - שהיה אחד מהחייזרים שפגעו בכוכב, נשאר מאחור בתחנת חלל על מנת לדאוג לאוקמפה שנאלצו לרדת אל מתחת לפני האדמה. עיקר פעילותו היא ייצור אנרגיה בתחנה שלו ושיגורה בפעימות אל הכוכב, שם היא נספגת ונצרכת על ידי המכשור של האוקמפה.
משום שביקום מסע בין כוכבים מסע בין-כוכבי הוא דבר שבשגרה, נצפות בו מספר טכנולוגיות המאפשרות מעבר של מרחקים גדולים במהירות רבה.
צורת ההנעה הבסיסית ביותר לחלליות במסע בין כוכבים היא דחף : הנעה בעזרת החוק השלישי של התרמודינמיקה - תנועה קדימה על ידי הפעלת כוח בכיוון הנגדי.
מנוע דחף הוא המנוע המשני של כל ספינה סטנדרטית בצי הכוכבים. אף על פי שאין הבהרה מפורשת בנוגע לאופי ההנעה של המנוע, ניתן להניח שהוא משחרר גלים אלקטרומגנטיים, כמו מנוע האם-דרייב (EM-drive) התאורטי, או פלזמה, בדומה למנועי פלזמה. ניתן לראות מנוע דחף באנטרפרייז-די למשל, על גב החלק המקשר בין הצלחת לבין הגוף המרכזי. המונח "דחף" משמש גם בתור מדד קבוע בכל הספינות במסע בין כוכבים לציון מהירות, או כוח שמפעיל המנוע: "הגה, עבור לדחף מלא" או "רד לחצי דחף".
למרבית הספינות ישנם גם מדחפים - מעין מנועי גיבוי שמתייחסים אליהם לעיתים בתור "מדחפי תמרון". כפי הנראה, לכל ספינה יש כמה מנועים כאלה, העוזרים לה לבצע תמרונים מורכבים, ובמקרה הצורך מניעים את הספינה עד להשבת המנוע האמיתי או כשנדרשת טיסה איטית ועדינה במיוחד.
לספינות[4] המסוגלות לבצע נחיתה מלאה על פני כוכב לכת ישנו גם סט של מדחפים אטמוספיריים - מערכת מנועים המסוגלת לפעול בבטחה גם בסביבה אטמוספירית, סביבה שבה מנועי הדחף והתמרון לא מסוגלים לפעול כהלכה.
צורת התנועה הסטנדרטית של חלליות במסע בין כוכבים היא נסיעה בעל-חלל, תוך שימוש במנוע עיוות.
מרבית הגזעים המסוגלים למסע בין-כוכבי בגלקסיה, מסוגלים למעשה להשתמש בעל-חלל: עיוות המרחב ודחיסתו לפני הספינה על מנת לעבור מרחקים גדולים יותר במהירות. ע"פ אנדרו פרוברט[5], מפיק במסע בין כוכבים, לכל ספינה בעלת יכולת עיוות יש שני מנועים המוצבים משני צידי הספינה בצורה סימטרית, כך שלפחות חלק משטח החפיפה ביניהם (מן הפרופיל) יהיה פנוי; בין שני מנועים אלה נוצר "שדה העיוות" הבונה את "בועת העיוות" בעלת הגאומטריה המוקפדת אשר דוחסת את המרחב דרכו נעה הספינה. בליבתו של כל "קנה מנוע" (Warp nacelle) מצוי "סליל העיוות" (Warp coil), המאפשר את יצירת שדה העיוות. מהירות התנועה בעיוות נמדדת ב"מקדם עיוות" (Warp factor), שהוא כנראה מדד לרמת הדחיסה שמייצרת הספינה. ע"פ מסע בין כוכבים: אנטרפרייז, ההגעה בשנות השלושים של המאה ה-22 אל מעבר לעיוות 5 מקבילה לשבירת מחסום הקול בידי צ'אק ייגר; ע"פ מסע בין כוכבים: וויאג'ר, הגעה לעיוות 10 אינה אפשרית (בדומה לנסיעה במהירות האור), משום שאז "אתה פשוט תהיה למשך כמה שניות, ובכן, בכל מקום ביקום"[6]. עם זאת, צוות וויאג'ר ביצעו מספר ניסויים והצליחו להניע מעבורת במהירות עיוות 10, אך הדבר גרם לתופעות ביולוגיות שונות אצל לוטננט פאריס וקפטן ג'יינוואי, ולכן הרעיון הוזנח.
מכיוון שהגבול העליון של הינע העיוות הוא עיוות 10, מינים הרוצים לנסוע במהירויות גבוהות אף יותר זקוקים להינע העל-עיוות[7]. בצורת תנועה זו, הספינה לא דוחסת את המרחב שלפניה אלא למעשה פותחת נתיב הדומה לחור תולעת, הנקרא "מסדרון על-עיוות" (Transwarp conduit), באמצעות רכיב מנוע הנקרא "סליל על-עיוות" (Transwarp coil), זאת בדומה לסלילי העיוות המצויים בכל מנועי העיוות. הבורג הם דוגמה לגזע המחזיק בטכנולוגיית על-עיוות.
במסע בין כוכבים: וויאג'ר, מופיעה ספינה המצוידת בהינע "זרם קוונטי". אף על פי שמתברר כי מדובר בתכסיס והספינה המדוברת אינה שייכת לצי הכוכבים כלל[8], צוות הוויאג'ר מצליח להנציל (אנ') חלק מהידע שרכשו במהלך שהותם על הספינה ולבנות מנוע דומה על סיפון הוויאג'ר. בהפעלה מתברר כי למנוע תכונות דומות לאלו של הינע העל-עיוות, אך במקום ליצור מסדרון על-עיוות, הינע הזרם הקוונטי משנה את מרקם המרחב-זמן עצמו על מנת להגיע למהירות הגדולה פי 50 מיליון ממהירות האור, ויוצר מנהרה בתת-חלל. עם זאת, על מנת ששדה הזרם יישאר יציב נדרשת הספינה המפעילה להתאים אותו כל הזמן על מנת שלא יצא מאיזון והספינה תיפלט מהמנהרה במהירות מסוכנת ביותר, דבר שהופך את הינע הזרם הקוונטי ללא אמין[9].
במסע בין כוכבים: וויאג'ר, מופיע מין בשם סיקאריאנים, המחזייק ברשותו בידע המאפשר טלפורטציה מיידית לטווח של עד 40,000 שנות אור[10]. באמצעות שימוש בבועת תת-חלל, הטכנולוגיה מסוגלת לקפל את המרחב ולהעביר את המשתמש כהרף עין מרחקים עצומים.
במסע בין כוכבים: וויאג'ר, מופיעה דמות אורחת בשם סטת', טייס ניסוי שנתקל בוויאג'ר במהלך טיסת ניסוי עם חללית חדשה ומהירה במיוחד, המפעילה שדה הדומה לקיפול מרחבי, אך תוך שימוש במנוע עיוות חד-צירי, כלומר מנוע המסוגל ליצור עיוות במרחב בעזרת קנה מנוע אחד בלבד, דבר המפר את חוקי העיצוב שהוזכרו לעיל; כפי שלוטננט טום פאריס אומר, "המהנדסים של צי הכוכבים חולמים על דבר כזה כבר שנים, אבל זה מנוע היפותטי בלבד"[11].
סדרות מסע בין כוכבים השונות ידועות גם בכלי הנשק המגוונים שהם מציגים.
מרבית הציבילזציות המפותחות משתמשות בנשקי אנרגיה שונים כאמצעי הלחימה הראשי שלהן.
הפייזר הוא הנשק הסטנדרטי בצי הכוכבים, שכנראה התפתח מהלייזר - כשם שהלה התפתח מין המייזר. הפייזרים כנשק אישי מונפקים בדרך כלל כנשק חד-ידני דמוי אקדח, אך מפעם לפעם מופיעים גם רובי פייזר (Phaser rifles), שהם בעלי גוף ארוך יותר ועוצמה גבוהה יותר. לפייזר סימן-3 - המערכת הסטנדרטית של צי הכוכבים - יש כ-20 דרגות של חוזק[12], הנעות מ"הלם" ("Stun") קל עד לדרגת "הרג" ("Kill") המאדה את המטרה. אף על פי שמכנים את הפליטה של הפייזר "קרן" ("Beam"), במבט מוקפד ניתן לראות שהפייזר למעשה משחרר פולסים[13].
על הספינות של צי הכוכבים מותקנות בדרך כלל כמה סוללות פייזרים (Phaser arrays), החזקות מן הפייזר הידני פי מאות ואלפי מונים. הן מאוישות כל אחת בצוות של כמה מפעילים[14]; אך אף על פי כן, הן נשלטות מהגשר: מעמדת הנווט (מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית) או מהעמדה הטקטית (מסע בין כוכבים: הדור הבא, מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 ומסע בין כוכבים: וויאג'ר). אש הסוללות מדויקת ביותר - דיוק הקרן לא מספיק רק ללחימה בחלל, אלא גם לכרייה[15] ואפילו ל"הפגזת חופים" המכוונת - ופוגעת - באדם בודד[16], וכל זאת ממסלול הקפה.
הרומולאנים, הקלינגונים והקרדאסים משתמשים במשבשים, כלי נשק היורה אלומות אנרגיה אף הוא. לעומת זאת, המשבש לא גורם לכוויות - שלא כמו הפייזר - אלא מפרק את המבנה המולקולרי של המטרה. המשבש פשוט מבחינה הנדסית ביחס לפייזר, דבר המתבטא, משל, בעובדה למשבש יש רק שני מצבים - הלם והרג. עובדה זאת, בשילוב עם השמועה (הנכונה כנראה) שפגיעת משבש גורמת סבל קשה-מנשוא[17], הובילו לפסילת המשבש כ"לא-מוסרי".
כמו הפייזר, גם למשבש גרסה מוגדלת הנישאת על ידי ספינות חלל.
בד בבד עם כלי הנשק מבוססי האנרגיה, מופיעים במסע בין כוכבים גם כלי נשק המבוססים על קלע, שלעיתים אף מתפוצץ בקרבת המטרה.
טורפדו הפוטון הוא הנשק המשני של מרבית החלליות במסע בין כוכבים, והוא כנראה פיתוח (המותאם לשימוש בחלל החיצון) של קונספט ה"טורפדו", לאמור - מתקן בעל הנעה עצמית המשוגר מצינור ומתפוצץ ליד מטרתו. לטורפדו המקובל בצי הכוכבים עוצמת פיצוץ של כ-25 איזוטונים[18], המושגת על ידי תגובת חומר/אנטי-חומר; הטווח הממוצע בחלל הוא כ-300,000 קילומטרים[19]. ממדי הטורפדו הם כשני מטרים לאורך, כשישים ס"מ רוחב וארבעים ס"מ לגובה.
במסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 מוזכרת גרסת רימון של הטורפדות, המיועדת לשימוש אישי ומכונה "רימוני פוטון אישיים"[20].
המוקשים משלימים (ביחד עם סוללות הפייזרים והטורפדות) את ארסנל החימוש ה"ימי" במסע בין כוכבים. בניגוד לכלים האחרים, המוקשים אינם מיועדים לשימוש במהלך חילופי אש, אלא - כשמם - למיקוש: באזורי גבול, להגנה על מתקנים אסטרטגיים וכאמצעי בלוחמת קרקע[21]. ייחודם של מוקשי התת-חלל נובע מהעובדה שהם אינם נמצאים בשגרה במרחב-זמן הנורמלי: הם נמצאים בשכבה נפרדת, הקרויה תת-חלל, של המרחב; שכבה זו היא המאפשרת את דחיסת המרחב עבור שיוט בעל-חלל, ואובייקטים הנמצאים בה אינם נקלטים בחיישנים הרגילים. המוקשים מתוכננים כך שיגיחו מהתת-חלל כאשר ספינה זרה עוברת לידם ויתפוצצו תוך גרימת נזק רב.
למוקשים אלו גם גרסה מוקטנת, המיועדת לשימוש בסכסוכים קרקעיים. כמו "אחיהם הגדולים", גם המוקשים האלו מוחבאים בתת-חלל ומגיחים ממנו בהפתעה - אך מוקשים אלו הם נגד-אדם או נגד-רק"ם, ולא נגד ספינות חלל. עקב מנהגם להיעלם ולהופיע במקומות באופן בלתי צפוי, מכנים אותם קציני צי הכוכבים "הודינים"[22].
במסע בין כוכבים: וויאג'ר מופיע מין בשם קרנים. הקרנים מחזיקים בידע תאורטי ומעשי רב מאוד בכל הנוגע למכניקת זמן, והספינות שלהם (בקווי הזמן בהם האימפריה הקרנית היא מעצמה) מצוידות בטורפדות בעלות ראש חץ זמני[23]. טורפדות אלה נמצאות במצב של שטף זמני (Temporal flux) מתמיד, המונע ממגינים רגילים - משמע, כאלה שאינם מותאמים להגנה מהשפעות של התעסקות עם הזמן - לחסום אותם. לטורפדות האלה פגיעה "מרושעת" במיוחד, משום שראש החץ שלהם פולט קרינה רבה וחלקיקי כרוניטון, הגורמים להשפעות חמורות וארוכות-טווח (בדומה לראש גרעיני)[24].
במסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 מופיע ה-TR-116: רובה קליעי המיועד לפעולה באזורים בהם נמצאים שדה שיכוך או קרינה רדיוגנית, המשבשים את פעולתם של פייזרים רגילים והופכים אותם, למעשה, לחסרי תועלת. ה-TR-116 יורה בעזרת תגובה כימית קליעי טריטניום (שקוטרם כס"מ וחצי, ואורכם כחמישה ס"מ) - גרסת המאה ה-24 לנשק חם. הרובה פותח על ידי טקטיקה - האגף בצי הכוכבים האמון על פיתוח היכולת הקרבית של הצי - במחצית השנייה של המאה ה-24 כמענה לבעיות הנ"ל, אך מעולם לא יוצר בהיקף מלא ולמעשה ננטש לאחר פיתוח הפייזר המתחדש (Regenerative phaser) ופייזר הדחיסה (Compression phaser rifle)[25].
במסע בין כוכבים מוצגת אחת הטכנולוגיות בשימוש התכוף ביותר: טכנולוגיית שדה-הכוח.
באופן כללי, שדה כוח הוא צורה של שדה אלקטרומגנטי המסוגל (בדומה לחלון פלזמה) להדוף חומר פיזי וקרני אור הפוגעים בו, ומתפקד בתור מחסום בלתי-נראה. את השדה מייצר גנרטור ייעודי. בדרך כלל, לשדות הכוח יכולת ספיגה מוגבלת, ולאחר מספר מוגבל של פגיעות הם עלולים לקרוס.
שדות-הכוח מופיעים לעיתים מזומנות כמגנים של ספינות בין-כוכביות ומתקנים שונים. המגן הממוצע (משמע, המגן הסטנדרטי בספינות צי הכוכבים) מסוגל לעמוד באש סוללות פייזר, משבשים וטורפדות פוטונים - כלי הנשק המקובלים בלוחמת חלל במאה ה-24. חוזק המגן נמדד באחוזים ומנוטר מהעמדה הטקטית על הגשר. למגנים תפקיד כפול: במקביל לתפקידם הברור בהדיפת אש עוינת, הם מונעים חדירה של גופים זרים המזיקים לגוף הספינה - אטמוספירה עוינת[26] ואפילו מים בעומק של למעלה מ-300 מטרים (מעל 29 אטמוספירות)[27].
המגנים מחולקים למספר גזרות, שהנפוצה שבהן היא: מגינים קדמיים (Forward shields) - החזקים והגדולים ביותר, ומגיני ימין (Starboard), שמאל (Port), גב (Dorsal), גחון (Ventral) וירכתיים (Aft)[28]. המגנים מוקרנים מצלחת הדפלקטור או ממערך של גנרטורים קטנים יותר על הגוף. המגינים חוסמים קרני משגרים, ולכן יש צורך להורידם על מנת לבצע שיגורים אל או מהספינה - עובדה זו נוצלה במספר מקרים על ידי ספינות קטנות על מנת להשמיד ספינות גדולות וחזקות מהן[29]. לאחר שחוזק המגן מדלדל עד כדי נפילה, יש צורך לתקן את הגנרטורים ולאתחל אותם לפני שתוכל הספינה להשתמש בהם שוב.
מגינים למעלה, כוננות אדומה!
— מפקדי הגשר השונים בספינות צי הכוכבים
במסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 מוזכרים גם "שדות כוח אישיים", כנראה גרסה ניידת של הגנרטורים המותאמת לנשיאה ועמידה לכלי נשק ידניים סטנדרטיים[20].
המגינים המתחדשים הם דגם ייחודי ומתקדם, המופיע רק בשמו במסע בין כוכבים: וויאג'ר, המותקן על סיפון האב-טיפוס "יו-אס-אס פרומתאוס"[30]. בניגוד למגינים הרגילים שאינם מסוגלים לשחזר את רמתם המקורית בלא שיבוצע בהם תיקון, המגינים המתחדשים מסוגלים כפי הנראה להתחדש באופן אוטומטי ואפילו תוך כדי הקרב.
דגם זה הוא שכלול של טכניקה המיועדת ללחימה בבורג, שיכולת ההתאמה המתקדמת שלהם מונעת התגוננות בעזרת מגינים בעלי תדר אחד (שכן קוביות הבורג מסוגלות להתאים את תדרי הפייזרים שלהן במהירות מסחררת). מגינים אלו משנים את התדר בו הם משודרים באופן אוטומטי.
שדות הכוח לשלמות מבנית הם שדות בשימוש תמידי המיועדים לחזק את גוף הספינה. הם מסייעים לסגסוגת המצפה את גוף הספינה לעמוד בלחצים השונים הפועלים עליה, בפריקות האנרגטיות ובפגיעות הנשק שהיא עשויה להיתקל בהם. מעשי חבלה למיניהם פוגעים בדרך כלל קודם כל ביציבות השדה לשלמות מבנית.
כאשר ניבעת פרצה בגוף הספינה, מופעלים מיד שדות כוח לשעת-חירום - שדות כוח הנפרשים על הפרצה ומונעים ממנה לרוקן את האוויר (וכן חפצים ואנשי-צוות) מהאזור בשל הפרשי הלחצים.
בנוסף למגינים והשדות לשלמות מבנית, הספינות השונות ביקום מסע בין כוכבים עושות שימוש דרך קבע במגוון שדות כוח.
המרפאות והמעבדות השונות במסע בין כוכבים עושות שימוש תכוף ומועיל ביותר במגוון שדות הכוח העומדים לרשותם, והם משלימים פעמים רבות את עבודתו של הרופא או החוקר ומייתרים את הצורך באנשים נוספים על מנת לסייע לו בעבודתו התקינה. שני השדות בשימוש התכוף ביותר הם:
שדה הנמצא בשימוש בעיקר בקרב כוחות האבטחה של צי הכוכבים. שדה זה משמש לסגירת אדם, בעל חיים או אובייקט מסוים בחלל בלא שיוכל לצאת ממנו. נפוץ בעיקר במכניזם הנעילה של תאי המעצר במתקנים שונים, וכאמצעי עזר במרדפים אחר חשודים בתוך מבנה.
שדה השיכוך הוא שדה מיוחד שמטרתו היא למנוע כל סוג של פליטת אנרגיה בתחומו - אזורים המוגנים/ממוסכים בשדה שיכוך אינם נקלטים בחיישנים הסטנדרטיים של ספינות חלל, אי אפשר לבצע שיגור מתוכם, אליהם או בתוכם והם אינם מאפשרים שימוש בנשקי אנרגיה סטנדרטיים - להוציא רובים המבוססים על תגובה כימית ודגמי פייזר המותאמים לכך ספציפית. יש להזכיר גם את שדה הפיזור (Scuttering field), "אחיו הקטן" של שדה השיכוך, הבולם באופן ספציפי העברת מידע בינו לבין העולם החיצון - קריאות קשר, סריקות חיישנים וקרני משגרים.
נוסף על שדות הכוח, במסע בין כוכבים נעשה שימוש מדי פעם בפעם בשדות קרינה, ממקור טבעי או ממקור מלאכותי. המוזכרים ביותר הם:
במסע בין כוכבים: אנטרפרייז, המתרחשת באמצע המאה ה-22, צי הכוכבים בפרט והאנושות בכלל עדיין לא השיגו שליטה בטכנולוגיית שדה-הכוח. אי לכך, המיגון המרכזי של האנטרפרייז הוא קיטוב המעטפת, משמע - העברת זרם אלקטרומגנטי בציפוי החיצוני של גוף הספינה כך שהוא יהפוך, למעשה, למגנט אחד גדול; וכמו לכל מגנט, גם לציפוי המקוטב יש מטען חשמלי, תכונה העוזרת לו להדוף נשק מבוסס־פלזמה, האיום העיקרי על ספינות כדור הארץ באותם ימים.
בפרק הסיום של מסע בין כוכבים: וויאג'ר, אדמירל ג'ינווי מן העתיד מביאה עמה טכנולוגיה מתקדמת בכ-30 שנה, שפותחה ללוחמה נגד הבורג - שריון מעטפת. מדובר במערך של קינים על גוף הספינה, הפורסים בהינתן הפקודה שריון לוחות מתקדם המכסה את כל הספינה, מן הגשר ועד לקני המנוע. שריון זה עמיד ביותר אפילו לכלי נשק בני-זמנו, ולא כל שכן לנשק המפגר בשלושים שנה יחסית אליו.
התת-חלל הוא שכבה נפרדת של המרחב-זמן. שכבה זו היא המאפשרת את דחיסת המרחב עבור שיוט בעל-חלל, ואובייקטים הנמצאים בה אינם נקלטים בחיישנים הרגילים - בין אם הם קטנים כמוקש[22] ובין אם הם גדולים כספינה[35].
אחד השימושים המרכזיים של התת-חלל הוא תווך לתדרי הקשר המשמשים את המינים השונים. באמצעות שליחת האותות בתת-חלל ניתן להגיע למרחקים גדולים בהרבה מכל תקשורת בתחום התת-אדום בלא שהאות יידהה - ספינת סיור קטנה מסוגל לשמור על קשר תת-חלל רציף עם כוכב במשך חודש של מסע בעיוות כמעט מקסימלי, ללא כל ממסר ביניהם[36].
בכל ספינה מוצבת מערכת קשר, המופעלת בידי קצין הקשר (מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית ומסע בין כוכבים: אנרטרפרייז) או בידי הקצין הטקטי או קצין המבצעים (מסע בין כוכבים: הדור הבא, מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 ומסע בין כוכבים: וויאג'ר). כאנטנה לשידור ולקליטה משמשת צלחת הדפלקטור, או משואה אוטומטית במקרה חירום.
בנוסף למערכת התקשורת, יקום מסע בין כוכבים מציג גם מערכת קשר אישי, המשמשת לתקשורת בין יחידים או בין יחיד לספינה. במאות ה-22 וה-23, בהן מתרחשות מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית ומסע בין כוכבים: אנרטרפרייז, טרם פותח תג-הקשר, ולכן מופיעות בהן בנפרד מערכת קשר-פנים ומערכת תקשורת מחוץ לכלי.
אחד מכלי המחקר האסטרונומיים המרכזיים של צי הכוכבים הן תחנות חלל לא-מאוישות המפוזרות ברחבי הפדרציה, שעליהן מגוון מכשירים המסוגלים לצפות בכוכבים ותופעות חלליות אחרות[38]. התחנות פועלות כרדיו-טלסקופים, אך במקום לסרוק את הספקטרום התת-אדום הן מאזינות לתדרי התת-חלל. האנטנות שעל המצפים מדויקות מספיק על מנת לספק תמונות מדויקות של מתקנים קרקעיים במרחק עשרות שנות אור, יכולת שהעמידה אחדים מהם במרכזן של מספר פרשיות ריגול[39].
אור נראה, מיקרוגל, רדיו, תת-חלל... בכל פעם שהאנושות שמה יד על תחום חדש של גלים, אנחנו רואים רחוק יותר
— לוטננט-קומנדר ג'ורדי לה-פורג'
הטרייקורדר הרפואי הוא מכשיר עזר של הרופא, שמסייע לו לנתח את מדדי־החיים של המטופל. הטרייקורדר מסוגל להבחין בממדי קצב לב, הזעה, לחץ דם, סוכר בדם, מתח, חרדה ועוד. לטרייקורדר מעין מכשיר קטן שאותו הרופא יכול לכוון לחלקים מסוימים בגוף המטופל ולאבחן אותם.
ההייפו־מזרק הוא מכשיר הטוען בתוכו שלל זריקות ותמיסות שאותן יכול הרופא להזריק למטופל בלחיצה. הרופא מזין למכשיר את סוג החומר שאותו הוא רוצה שיוזרק, והמזרק מכין אותו לרופא מיד. בעזרת ההייפו-מזרק ניתן להזריק למטופל גם דרך בגדים, דבר המועיל מאוד בזמני חירום רפואי.
מקרני ההולוגרמות מהווים חלק משמעותי ממסע בין כוכבים: הדור הבא והלאה. מקרני ההולוגרמות משמים למחקר מדעי ולעזרה בדימוי סביבות ודמויות לפני יציאה למשימה, אך בעיקר לצורכי הנאה ושעשוע.
ההולודקים הם חדרים ייעודיים בהם נמצאים מספר מקרני הולוגרמות כמו גם שדות כוח ומשכפלי חומר. כל אלה מסייעים ביצירת סביבות מלאכותיות שמדמות בצורה מדויקת סביבות אמיתיות. להולודק רצפה מיוחדת הדומה להליכון, ובעזרתה מי שנמצא בהולודק יכול לגמוע מרחקים ארוכים מבלי להיתקל בקירות או לצאת מגבולות החדר. שדות הכוח נותנים לחפצים מימד מוצק, ובכך ניתן לגעת ולהשתמש בחפצים בהולודק.
שיגור מאתר- לאתר הוא שיגור קצר־טווח המשמש בדרך כלל להעברת אנשים וחפצים ממקום למקום בתוך ספינות חלל, ועיקר השימוש בו הוא במצבי חירום.
משכפלי מזון
משכפלים תעשייתיים
קרן הגרירה היא קרן אנרגיה המשמשת ספינות חלל בעיקר. היא מאפשרת להן לגרור ולהזיז מעבורות, פסולת חלל, ספינות חלל אחרות וכל עצם אחר הקטן מהן. קרן הגרירה משמשת בעיקר לתפיסה של עבריינים ולהובלת עצמים שאיבדו שליטה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.